בתהליך ההפקה מקומו של העורך הוא רק בשלבים הסופים. הוא אחראי על רוב חומרי הגלם הויזואליים ולכן מדובר בתפקיד קריטי בהפקה ובהצלחתה. לעורך יש שליטה על כל החומרים המצולמים ולפעמים גם יותר ולכן על העורך להיות יעיל במקסום התועלת של זמן העבודה על חומרי הגלם. חשוב גם שהעורך יבין את היחסים בין קטעי הצילום השונים.
ארגון יכול להיות מאד מטעה. ניתן להכנס להלם מהכמות הגדולה של חומרי הגלם ומצד שני לא לייצר חומרי גלם שעשויים להפוך את ההפקה למדהימה.
הנה חמישה טיפים לעורך בנושא ארגון חומרי הגלם:
בנה ארכיטקטורה של קבצים
ישנם עורכים שמכניסים את כל התכנים לספריה אחת גדולה, או גרוע מזה – מנסים לערוך ישירות משולחן העבודה. הארכיטקטורה הפשוטה של קבצים לשימוש חוזר, היא יצירה מראש של ספריות, שלתוכן ניתן להכניס את הקבצים. למשל: ספריית פרוייקט שבה יהיו 4 ספריות כמו: חומרי גלם, Collateral, פרוייקטים ועיבוד סופי. בתוך ספריית חומרי הגלם יהיו 4 ספריות נוספות: חומרי גלם מקוריים, תמונות, סאונד וגרפיקה. את המבנה ניתן לגבות בקובץ ZIP.
השתמש במילים מוסכמות
הרבה יותר קל לזהות קבצים עם שמות ברורים. לעורך, שמות כמו "הצילום הראשון" או "AJX007P" – לא אומרים כלום. לכן יש לבחור בשם ברור ומובן. לפי אחת השיטות יש ליצוטר קובץ שבו שלוש האותיות הראשונות הן השם של הפרויקט, ובהמשך מספר הפרק והקטע. לאחר מכן ניתן להוסיף את המילה Crane במקרה של צילום ממנוף. כמו כן כדאי להוסיף תאריך ב-8 ספרות כמו 15022014. הסיומת חייבת להיות מספר הגרסה, בדרך כלל בשלוש ספרות.
הוסף מידע (Metadata)
בגלל הזמן נדרש לעשות זאת – מוותרים רוב העורכים על התוספת הזאת. רוב מערכות העריכה תומכות במידע מצורף ומוסיפות אוטומטית מידע של המערכת. מידע כזה יחסוך זמן בשלבים מאוחרים.
גבה את כל החומרים
כוננים אינם יקרים והגדרתם אינה מחייבת מומחה IT. גיבוי כוננים הוא זמן ששווה כל דקה. כשמשתמשים בארכיטקטורה הברורה ובשמות הנכונים – הרבה יותר קל לגבות חומרים ולשחזר אותם.
שמור חומרי גלם לגישה מהירה
יש קבצים שעורכים משתמשים בהם מספר פעמים במהלך הפרויקט. כל עורך מחזיק את "האוסף" שלו, של חומרים שכוללים מוסיקה, אפקטים ואלמנטים מעוצבים. לאחסון חומרים אלה חייב להיות מבנה ארכיטקטוני יחודי, כדי להנגיש אותם בכל עת שנדרש.
למאמר המקורי
