הצלם Bart Johnson ומפעיל הסדיקאם David Aronson ביצעו מספר ניסיונות על מנת להשוות בין גימבל המייצב שלושה צירים באמצעות מנועיים של חברת DJI מדגם Ronin לבין מערכת סדיקאם הוותיקה המייצבת את המצלמה באמצעות קפיצים ומחירה יקר משמעותית. הבדיקה כללה עיקוב אחרי נושא הצילום, ירידה במדרגות, מעבר מאחורי פינות רחוב ועוד.
למרות התוצאות הדומות ברט ודייויד מסכמים ששתי המערכות מצריכות תרגול ולימוד לפני שמתחילים לתפעל אותן. בסופו של יום אלו שתי מערכות שונות לחלוטין, כל אחת עם היתרונות והחסרונות, מפרט שונה ועקומת למידה. לדוגמה, הגימבל הוא ממונע כולו, בעוד שבסדיקאם מאזנים את המצלמה באמצעות פיזיקה.
אין ספק שעל מנת להיות מאסטר בהפעלת מוצרים אלו יצטרכו חודשים ללמוד את הגימבל לעומת שנים שצריך ללמוד את הסדיקאם.
בתחום התנועה האחריות על האיזון של המצלמה בסדיקאם תלויה במפעיל בלבד באמצעות הידע והידיים, בעוד שבגימבל האיזון מתבצע על ידי תוכנת מחשב שמנתחת את התנועה ומפצה על התזוזות.
בסך הכול הסדיקאם שלטה בכל המבחנים שבוצעו, התמונה נראתה חלקה ואורגנית יותר. עבודה עם מצלמות קלות יותר הנה אתגר לא קטן,
והן מיועדות לתת מענה למערכות צילום גדולות וכבדות, בעוד שהגימבל מתאים הרבה יותר למצלמות אלו.
נושא נוסף שצריך לקחת בחשבון הנו המשקל. למרות שסדיקאם הנה מערכת כבדה המשקל של המערכת מתחלק על כל הגוף, למרות זאת זה לא פשוט לעבוד עם המערכת לזמן ארוך.
הגימבל, לעומת זאת, הרבה יותר קל, אבל כל המשקל מונח על הזרועות והכתפיים של הצלם, מה שמונע שימוש של המערכת לתקופת זמן ארוכה, במיוחד אם אין תומכים נוספים המיועדים להקל על הצלם. הכיול של שתי המערכות לקח כ-20 דקות לפני תחילת העבודה.
לסיכום, שני הכלים ייתנו את התוצאה הטובה בסביבה שונה ובסוגי צילום שונים. לצלמים שמחפשים פתרון מקצועי חזק ואין בעיית מחיר התשובה הנה סדיקאם ביחד עם מפעיל מקצועי. לעומת זאת הגימבל עובד מצוין בהליכות ישרות כאשר לא צריך צידוד והגבהה מהירים ואין ספק שהמחיר נמןך יותר, הגמישות גבוהה יותר והלימוד פשוט יותר.
