מקומו של העורך בהפקות הקולנוע, הוא קריטי להצלחת הסרט. אריק להב- ליבוביץ מחזיק בקרדיט העריכה בסרט הישראלי עטור הפרסים והצופים "אפס ביחסי אנוש", שעבורו זכה ב"פרס 'אופיר', . מספר:
את תחום העריכה פגש אריק בצבא כמו רבים מעמיתיו באותה תקופה, כאשר בשנת 1991 הוצב בשה"ד, שירותי ההדרכה של חיל האוויר.
"שם נחשפתי לראשונה לווידיאו שהיה אז אנלוגי" הוא משחזר. "הטופ של מערכות העריכה התבסס על ציוד 3/4 אינץ. מערכות ה-
ON LINE נקראו A/B" ROLL" ומערכות ה-OFF LINE נקראו "CUT TO CUT". העריכה בשיטה האנלוגית התבססה על הקלטה מטייפ לטייפ של קטעי תמונה וקול. השיטה הייתה מאוד איטית ומסורבלת, ונאלצנו לסרוק אינספור שעות חומר גלם על גבי קלטות בריצה הלוך ושוב כדי לאתר קטעים.
עוד חיסרון בולט היה שלא יכולתי להתחרט על מהלך שעשיתי. אם רציתי להוסיף או להוריד חלק מתוך הסרט הערוך – התהליך היה מסורבל, היה עלי להקליט מחדש את כל הסרט לקלטת חדשה, להוסיף את השוט החדש ואז להשלים את שארית ההקלטה, כמובן שהאיכות הלכה וירדה עם כל דור' והיה צריך לחשוב פעמיים אם לבצע את השינוי…"
כשהשתחרר מהצבא היה ברור לאריק שהוא הולך על לימודי קולנוע ולכן נרשם לפקולטה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. אבל הישיבה במסגרת של לימודים מסודרים לא התאימה לו באותה תקופה לכן קם והלך 'להשתפשף' – כמו שהוא קורא לזה – בווידאוסוניק.
הוא מספר: "האתגר היה להשתלט על מערכות ה- A/B ROLL. זו הייתה מערכת מאוד מורכת שכללה המון קופסאות מיצרנים שונים שצריכות לדבר אחת עם השנייה: ווידיאו טייפים, אפקטים דיגיטליים, מחוללי כותרות ממירי פורמטים ועוד, בפועל עורך היה צריך להיות גם חצי טכנאי, על מנת להבין איך הכל עובד. הרעיון הכללי במערכות ה AB/ROLL-היה שבמקום להקליט מטייפ לטייפ, אתה מקליט משני מכשירים שרצים במקביל לתוך טייפ שלישי. כך ניתן היה להוסיף אפקטים של מעברי תמונה שונים ומשונים..jpg)
"בכל התקופה שבה עבדתי כעורך און-ליין חשתי שאני לא במקום המיועד לי, האתגר הטכנולוגי הלך והתעמעם די במהירות ועם הזמן והתחלתי לחפש סרטים שמעניינים אותי. התחלתי בסרטי סטודנטים והגעתי גם לפילם בסרט של שי כרמלי 'בשלים לאהבה'. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הבנתי את היתרון שבעריכה הלא לינארית: להוסיף או להחסיר קטע מהסרט ללא שכפולים וסרבול.
באותה תקופה הוקם ערוץ 2 וערכתי את הסדרה "בת ים ניו יורק" לראשונה על מערכת AVID שנכנסה לשוק. AVID שינתה את כל צורת החשיבה שלי ושל רבים מעורכי הווידיאו. לגבי, היא הייתה כמו המעבר ממכונת דפוס למעבד תמלילים. סוף-סוף לא הייתי צריך יותר לחשוב יותר בצורה ליניארית ויכולתי לטפל בכל חלקי הסרט באופן חופשי. במילים אחרות יכולתי לערוך את תחילת הסיפור בסוף העריכה.copy/paste היה המונח שנכנס לחיי.
תוך כשנה כל התעשייה בארץ עברה למערכות לא ליניאריות.
בשנים הראשונות מערכות העריכה הללו היו יקרות מאד ומשמרת עריכה עלתה 400/450 דולר. האנומאליה הייתה ששעת עריכה הייתה גבוהה יותר משכר העורך לשעה. אך, די מהר העיוות תוקן.
"למזלי, הסדרה "בת ים – ניו יורק" (1995) זכתה לרייטינג מאוד גבוה וזו הייתה נקודת המפנה שבעקבותיה התחלתי לקבל הצעות לפרויקטים הארוכים שכל כך חיכיתי להם: סרטים דוקומנטריים, וסרטי קולנוע", נזכר אריק.
.jpg)
"מערכת ה-
AVID מאוד עזרה לי 'לעשות סדר בראש'. כי כעורך אתה צריך כל העת לארגן את חומרי הגלם ולאתרם במהירות. בעיקר בדוקומנטרי, שבו יחס הצילום לעיתים הוא 1:250, כלומר: שביל סרט באורך שעה צילמו 250 שעות. בסרט עלילתי היחס נמוך בהרבה, למשל, ב"אפס ביחסי אנוש" היחס היה בערך 1:25."נקודה חשובה נוספת: בסרטי קולנוע יש נוהל רישום מסודר שנעשה בסט הצילומים על ידי נערת התסריט. אותו רישום מגיע לחדר העריכה ומקוטלג בצורה מסודרת על ידי עוזר העריכה.
בסרטים דוקומנטריים המצב שונה, אין שום תסריט, כך שמיון החומר ואחסונו לשליפה מהירה, הוא קריטי והוא באחריות העורך בלבד".
מה אתה יכול לספר על תהליך העבודה של "אפס ביחסי אנוש" כמייצג תהליך של פיצ'ר?
"אפס ביחסי אנוש היה שונה עבורי בין השאר משום שהוא נערך מחוץ לאולפן פוסט. שנים ארוכות שאני עובד באולפני אדיט שמספקים לי גיבוי טכני והשראה אומנותית, אך הפעם יצאתי לעבוד על מערכת עריכה שבתוך חברת ההפקה יולי אוגוסט, איתם אני עובד שנים, בפרויקטים כמו "ביקור התזמורת", "ההתחלפות" "פלפלים צהובים" ועוד.
"אני לא עורך שעובד בבית וחששתי מעבודה על מערכת שממוקמת בתוך חברת הפקה, ללא גיבוי טכני. אך אני חייב להודות שבסך הכל זו הייתה חוויה טובה. המערכת הייתה יציבה ומסביבי היו אנשים שנהניתי לומר להם בוקר טוב. לעורך חשוב מאד מי האנשים שמסביבו ואיזו אווירה משרה עלי המקום, יש מקומות שמכבים אותי ויש כאלה שמדליקים.
"כיום הברזלים זהים בכל אולפן וסביבת העבודה היא שקובעת יותר עבורי. לאחרונה עבדתי בלונדון באחד מבתי הפוסט הגדולים וגיליתי שגם שם מערכות העריכה זהות לחלוטין לאלו שאני מורגל בהן פה בארץ.
תהליך העבודה הטכני של "אפס ביחסי אנוש" היה כזה: קודם כל החומרים המצולמים עברו קידוד ל- DNXHD36 על מנת לחסוך מקום ולאפשר עבודה מהירה. בהמשך, עוזר עריכה סנכרן עבורי את הסאונד עם התמונה, תהליך שנעשה במקביל לצילומים, כדי לנסות ולתקן פאשלות שנעשו 'תוך כדי תנועה'.
.jpg)
"מאוד השתדלתי לכוון ליעד של 65 משמרות עריכה כפי שהמפיקים בקשו כי אני חושב שחלק מהמקצועיות שלי היא גם להתכנס לתקציב.
לכן תכננתי להקצות 20-25 משמרות לעריכה ראשונה של הסרט ולאחר מכן 20 משמרות לשיפורים עם הבמאית טליה לביא.
השלב האחרון, שהוא גם כשליש מכמות ימי העריכה, הוא הקשה והקריטי.
זה שלב שבו אני מתמודד עם צפיות בסרט ארוך. , אני משתדל לפזר את משמרות העריכה במרווחים ביניהן – כדי לקבל פרספקטיבה של מרחק מהסרט.
כיום, עם ריבוי מקרנים, ניתן לקיים הקרנות ניסיון בתנאים טובים ולקבל חווית קולנוע כבר בשלבי העריכה..
"כשסיימנו את עריכת 'אפס ביחסי אנוש' – הוא נשלח לעיבוד תמונה וצבע בצרפת. הצלם ירון שרף ביקש שנצפה בסרט על מסך גדול לפני היציאה לצרפת, כדי לאתר דברים קטנים שלא רואים במסך קטן. ואכן היו כמה מקומות של בריחה מפוקוס שהחזירו אותנו לשולחן העריכה.
כל מה שניתן לבצע באפטר אפקט נעשה מבעוד מועד כדי לתת לצלם ולבמאית ניצול מרבי של ימי הגריידינג בצרפת. שוב, בגלל מספר מוגבל של ימי עבודה…".
המלצות טכניות לעורך המתחיל?
"לזכור שמערכות העריכה כמו Avid הן בסך הכל מעבד תמלילים לתמונה ואין מה לפחד מהטכנולוגיה. כדאי ללמוד כמה כלים בסיסיים שיאפשרו לך להסתדר ובהמשך להכריח את עצמך כל הזמן להוסיף עוד כלים לארגז שלך".
