וועידת הדיגיטל של דה מרקר

הראל לוקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומוביל מיזם "ישראל דיגיטלית" פתח הבוקר את ועידת הדיגיטל של דה מרקר שהתקיימה בדויד אינטרקונטיננטל בתל אביב: "ישראל נמצאת בנקודת זינוק מצוינת. כל העולם זז לכיוון הזה. מדינת ישראל צריכה להיערך למגמה הזו, כדי שלא נתעורר ונגיד איך פספסנו את ההזדמנות הזו. היעדים העיקריים הם להפוך את ישראל למובילת דיגיטל וסייבר. אנחנו עושים את זה על ידי הפיכת השירותים לשירותים דיגיטליים. המטרה בסוף היא לשנות את כל המדינה. לא רק שינוי התוכן הממשלתי ושינוי הבירוקרטיה אלא שינוי תפיסתי. אני לא מדבר על תיאוריות. אנחנו מדברים על מהלכים מידיים. למשל עם עסקים קטנים, למשל באר שבע שיעשה איתה פיילוט כעיר דיגיטלית בתחום החינוך, למשל בתחום ההשכלה הגבוהה, למשל בתחום הרווחה. אלו מקצת המהלכים שהמטה מניע יחד העולם העסקי. אנחנו משתפים פעולה גם עם מדינות אחרות. לצד ההזדמנות יש גם סכנה גדולה. הפגיעות גדולה יותר, אפשר לשתק מדינה. לכן הקמנו את מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הפיתוחים בהגנת הסייבר".

יפעת אורן מנכ"לית לאומיטק אמרה בוועידה: "המטרה שלנו בלאומיטק להיות הבית הפיננסי לחברות הייטק שנותנת להן מענה מרגע היווצרותן ועד רגע האקזיט. בשנת 2014 קבוצת לאומי הייתה הקבוצה שהשקיעה הכי הרבה כסף בקרנות הון סיכון. מבחינתי לא מדובר רק בערך כלכלי לבנק אלא שליחות ערכית. קצת השינויים תכוף, מהיר ועצבני. הנוכחות המאסיבית של האינטרנט והסלולר איפשרה לנו ליצור ערוצי קשר חדשים מול הלקוח. כבר היום הבנקאות הדיגיטלית משרתת ומחזקת את לקוחות הבנק, ומעניקה להם זמינות ושקיפות. מחקרים מראים שלקוח דיגיטל הוא לקוח ששביעות רצונו גדולה פי 3 מלקוח שאינו דיגיטלי.

רן גוראון, משנה למנכ"ל בזק הציג בוועידה דו"ח המנתח את מצב האינטרנט בישראל: "הציבור הישראלי מבלה חצי מהזמן הפנוי שלו כשהוא גולש באינטרנט. עוד ראינו שעולם הצעירים הוא עולם של נייד. חמישה מכשירים בבית מחוברים במקביל לאינטרנט. האפליקציות החזקות בישראל הן וויז ווטסאפ".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "בעולם הזה לכל אחד מהצדדים, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי, יש לו תפקיד. אנחנו חייבים לחלחל את החדשנות לתוך סקטורים וענפים גדולים יותר, מעולם התעשיה לעולם המסחר והשירותים. את כל זה אנחנו עושים בסביבה שמשתנה בקצב הולך וגדל, בכל תחום. כשמחברים את השינוי המהיר הזה, נוצר אתגר לא פשוט. זה דורש מודלים חדשים.

הועידה עסקה בהרחבה בתחום הארנק הדיגיטלי. עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם בבנק ישראל: "אנחנו סימנו שני נושאים שאליהם התחום הולך: ההמחאה הדיגיטלית והנושא השני זה הארנק הדיגיטלי. אנחנו דואגים האמצעים האלה יהיו יעילים ובטוחים". יוני גרייפמן, מנכ"ל אובר ישראל אמר בוועידה: "היום יש מחסום לאנשים לתת פרטי תשלום לאפליקציה, ויש מוצרים שבנויים על מסה. נגיד באובר זה בנוי על מסה של אנשים שיהיו באפליקציה, ושאין מספיק אנשים זה לא מספיק יעיל. בעוד שנתיים אחרי שנעבור מחסום פסיכולוגי זה מאוד יעזור". לילך בר-דוד, סמנכ"ל סמנכ"ל פיתוח עיסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד: "עדיין אי אפשר לצאת מהבית בלי כרטיס אשראי הפלסטיק, אבל יחד עם זאת יש שיפור אדיר לשירות במובייל. זה יהיה עולם רחב יותר משימוש באפליקציות".

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל: "עולם האינטרנט הוא עולם פתוח ותחרות בצורה בלתי רגילה. חסמי הפתיחה שלו הולכים וקטנים. בעולם שהוא מאוד תחרותי, גם אם נראה לנו שיש חברות עוצמתיות (כמו נוקיה לפני כמה שנים) אני אומר שזה שהצליחו בעבר, מה זה אומר לגבי העתיד שלהן".

פאנל נוסף בוועידה עסק בנושא פרסום ושיווק. אורי רוזן, מנכ"ל ועורך ראשי של מאקו אמר בפאנל: "ישראל היא המדינה היחידה שלא מעבירה תכנים אחד לשני. כל אחד מחרים אחד את השני. מאקו הורידו את החרם. חלפה שנה אבל הצעת השלום לא נענתה". הדס גולדשטיין מנכ"לית ומייסדת און לייף התייחסה לנושא של תוכן שיווקי: "מלכתחילה העובדה שאון לייף הצליחה להגיע לכמות אדירה של נשים זה בגלל התוכן. למה שעיתונאיות יודעות לעשות את החיבור לגולשות, לא יידעו לעשות את החיבור גם למוצר. כתבה טובה יכולה לא להתייחס כלל למותג עצמו, אלא רק לערכים שהוא מייצג". עידו ירושלמי מנהל אזור באאוטבריין הוסיף: "אנחנו מקדישים המון מאמצים לשמור את האמון של הגולשים. הרבה פעמים גופים לא עושים את זה בצורה טובה".

חמי פרס, מייסד, שותף ומנהל בקרן פיטנגו שהשתתף גם הוא בוועידת הדיגיטל אמר שם: "לפי דעתי אנחנו לא נמצאים בתקופה של בועה. היום אנחנו רואים שיש תחומים מסוימים שעוברים שינויים בסיסים בהתנהלות הכלכלית שלהם. אנחנו רואים שהכלכלה בעולם עוברת מצב של בעלות למצב של שיתוף. אנחנו משקיעים רק בחברות ישראליות. חברה שפועלת רק בשום המקומי, הסתברות ההשקעה בה תהיה נמוכה. אני מאמין שמדינת ישראל צריכה לבנות כלכלה שהיא מוטת ייצוא. אנחנו מנסים להשקיע בחברות שיש להן שוק מאוד גדול, שהן עשויות להפוך לחברות מובילות בתחום".

את הועידה סגר חיים שני מנכ"ל משרד האוצר לשעבר והיום מייסד ושותף כללי בקרן IGP: "אם בעבר לא היית בוגר ממר"ם לא היית יכול לעבוד בתעשיית ההייטק. כיום יש כל כך הרבה תעשיות שנוגעות לעולם תוכן הזה בין אם צרירת שירותים באמצעות ענן או תחום הפרסום, כלומר עוד תעשיות יכלו להצטרף לתעשיית ההייטק. לגבי תעשיית האקזיטים אמר שני: "אקזיטים זה חלק משרשרת המזון, אבל אקזיט זה לא רע או טוב אלא מינון. אם עד לפני שנתיים שלוש לא ראינו חברות שעוברות את ה- 100 מיליון דולר, כיום יש חברות שעוברות את זה. כיום חברות אקזיט נשארות בגבולות ישראל לפני שהן נמכרות למרכז פיתוח גדול. לכן השאלה היכן החברה מנוהלת, היכן השיווק וכדומה במטרה לחזק את ההייטק הישראלי".