טכנולוגיית LiDAR (ראשי תיבות של Light Detection and Ranging – גילוי ומדידת טווח באמצעות אור) מאפשרת מדידת מרחקים על ידי שליחת קרני לייזר לעבר עצמים וקליטת ההחזר שלהם. מדובר בטכנולוגיה אופטית שמשתמשת בפולסים של לייזר כדי "לסרוק" את הסביבה ולקבל מידע תלת-ממדי מדויק.
מכשיר הLiDAR שולח פולס של לייזר (לרוב בתחום האינפרא-אדום). הקרן פוגעת בעצם וחוזרת למשדר. המערכת מחשבת את הזמן שלקח לאור לחזור – ומכאן מחשבת את המרחק. באמצעות אלפי או מיליוני פולסים כאלה בשנייה, נבנית "מפת עומק" תלת-ממדית של הסביבה.
למרות שטכנולוגיה זו הייתה זמינה כבר משנות ה-60 למדידת אטמוספריות וחקר כדור הארץ ובשנות ה70-80 נכנסה לצבא וגורמים אזרחיים בעיקר מיפוי אווירי, החסרונות הגדולים של מערכת זו היה המחיר ובעיית צריכת אנרגיה גבוהה יחסית. אולם השיפורים של הטכנולוגיות ואפשרויות המזעור התחילו לשלב טכנולוגיה זו גם בעולם הצילום המקצועי והביתי, עם שני יתרונות משמעותיים:
ראיה בחושך, מה שעוזר לבצע מיקוד אוטומטי בזמן של תנאי תאורה קשים
מדידת עומק מדויק כולל מדידה תלת מימדית (אורך, רוחב ועומק), מה שיכול לאפשר שליטה על עומק שדה על ידי הפרדת הרקע מנושא הצילום וכן אפשרות של שמירת מידע לעבודה במציאות רבודה וכן אם אפקטים ויזואליים
