ההצלחה העצומה של סידרת "המרוץ למיליון" בעונתה השנייה – נשענת על הישגי ההפקה בתחום הצילום, התאורה והסאונד. גרגורי בקרמן, מפיק העונה הנוכחית, חושף כמה פרטים מעניינים אודות הצד שאינו גלוי לעיני הצופה


 


שישה חודשים של פרה-פרודקשן, כ-1000 איש ברחבי העולם שהועסקו בכל פרק, 24 מצלמות DSR-450WSL של סוני מאות שעות הקלטה, מאות שעות עריכה והרבה יזע ודמעות. אלה רק חלק מן מנתוני היסוד שיצרו את הסדרה סוחפת הרייטינג "המרוץ למיליון" של "רשת". הצלחתה של העונה השנייה של "המרוץ למיליון", נשענת לא רק על כל אנשי המקצועי שתומכו אותה, אלא גם על כמה שנויים מקוריים שנעשו על ידי ההפקה הישראלית.


 


על כל ההפקה הזאת, ניצח גרוגרי בקרמן, המפיק עתיר הניסיון מהפרויקטים שעליהם ניצח בעבר, כמו "הישרדות", "המרוץ לדירה", "היפה והחנון" ועוד. "כמובן שאי אפשר לייחס את ההצלחה של 'רצים למיליון' רק לי", הוא מדגיש מיד. "היו לנו מאחורי ההפקה עשרות אנשים מוכשרים במיוחד, ולכן הקרדיט מתחלק בין כולנו…"   


 


הצרכים הטכניים של העונה השנייה של "רצים למיליון", נבעו במידה רבה מהשנויים שנעשו בה לעומת העונה הקודמת – מסביר גרגורי. בעוד שבעונה הקודמת ההתרכזות היתה אך ורק במשימות ובתוצאות שלהן, הרי שלקראת העונה הזו הוחלט שהמצלמה תעקוב גם אחר המתרחש קרוב בין בני הזוג, לפני ואחרי המשימה, ותקליט את הדיאלוגים ביניהם, את ההתייחסות האישית למשימות, את הוויכוחים, את המחשבות, את מצבי הרוח. לשם כך הוחלף איש ה סאונד הצמוד, לאיש תוכן, דבר שהפך את "המרוץ למיליון" לדוקו-ריאליטי-אינטימי. כדי לערוך את השנויים הללו, ביקשו אנשי ההפקה וקיבלו אישור מבעלי הפורמט, חברת דיסני.


 


הצלמים קבעו: DSR-450


ברגע שהוחלט על הזווית החדש, החלה התאמת המצלמות וציוד הסאונד לצרכים. בניגוד למה שהצופה החצי-מקצועי יכול לחשוב, כמעט ולא היה שימוש במצלמות קטנות לצורך צילומי פנים המוניות, למשל. רב הקטעים, צולמו במצלמות DSR-450. "לפני שהחלטנו על סוג המצלמות, לקחנו צוות צילום ונתנו לו להתנסות במצלמות שונות כולל מצלמות כתף, מצלמות DSLR, מצלמות קומפקטיות ועוד", משחזר בקרמן. "הצלמים חזרו עם הסכמה פה אחד שהשימוש במצלמת כתף גדולה, נוחה להם אפילו במקומות צרים, משום שהם מרגישים שהיא כאילו חלק מהגוף. על מנת לאפשר צילום במקומות צפופים – נעשה שימוש בעדשות רחבות זווית 4.5 או 4.8 מ"מ".


 


פסק הדין המעשי של הצלמים, הוליד גם יתרון כלכלי וגם מקצועי. שכן מצד אחד השימוש במצלמות מאותו סוג, חסך כסף לעומת התפצלות לשני סוגים של ציוד – ומצד שני הוא חסך מהפוסט-פרודקשן.


 


הרבה שעות עבודה של תיקוני צבע ואיכות, שנובעים משימוש במצלמות שונות. "במהלך הניסיון המוקדם גם גילינו ש- DSR-450עומדת מצוין בדרישות של הסתגלות מהירה למעברים בין סוגים שונים של אור, ולצלמים היה הרבה יותר נוח לתפעל את מצלמת הכתף מאשר מצלמה קומפקטית שהצילום מתבצע ממרכז הגוף", מציין בקרמן.


 


השנויים הקונספטואלי האלה חייבו, כאמור, התאמה של הציוד וכאן נכנס לתמונה איווי טבאצ'י מחברת "אוטופיה", החברה שמובילה את ענף השכרת ציוד הצילום המקצועי בישראל ומתמקדת בפתרון בעיות להפקות ריאליטי. מכיוון שהוחלט הפעם לוותר על איש סאונד צמוד– פיתחו איווי ומפיקי המרוץ למיליון – קונפיגורציה חדשה, שאפשרה קליטה משני מיקרופונים שהוצמדו לכל מתחרה. כמו כן הוחלף המיקרופון המובנה של המצלמה במיקרופון gunmic כיווני קצר של Audio-Technica".


 


לאחר שנפתרה בעיית המיקרופונים, היה צורך לטפל בבעיית התדרים. שכן היה מדובר ב-33 ערוצים, שהיו חייבים לעבוד בו-זמנית, ללא גלישה של אחד לשני. "בשטח היינו מוגבלים ל-2 קבוצות של תדרים  שאינן זהות בכל מדינה", מפרט משה דור, הבעלים של Reality-Sound", איש הסאונד הראשי בהפקה. "לשם כך גייסנו את המהנדסים של היצרן, כשהמטרה היתה שילוב של 33 ערוצים – בשתי קבוצות תדרים. לכל מצלמה חובר מקליט כפול, שאיפשר קליטה משני משדרים והפקה של שני ערוצים נפרדים או ערוץ מאוחד בצילום הרציף. שני המיקרופונים אוחדו לערוץ אחד כשהערוץ השני הושאר להקלטה מהמיקרופון של המצלמה שתיעדה את עוברי האורח, את האווירה מסביב או את הנהג במונית.


 


בשל האופי המיוחד של המשימות בעונה זו, שחייב תיעוד מקביל של המטפס על הקיר, למשל, בו זמנית מול בן זוגו שאוסף כסף ברחוב –  נעשתה הפרדה של ערוצי הקול ולכל מתחרה היה ערוץ נפרד. למרות שהמיקרופון להקלטת הסביבה בוטל ולמרות המרחקים שנוצרו לפעמים בן כל אחד מבני הזוג המתחרה – עדיין הסאונד הסביבתי הוקלט על גבי אחת המצלמות של המשימה.


 


"אגב, במשימות כגון האבקות בשוקולד השתמשנו בבום 6 מטר שהסאונד שלו הוזן לאחד מהצלמות המתגברות של המשימה. פרט פיקנטי נוסף: במשימות שצולמו באתר ההחלקה על שלג, השתמשנו במיקרופון בום, שתוך כמה דקות הפך כבד מאד בגלל השלג שהצטבר עליו", מספר משה. "במצבים שלא היה ניתן להקליט את המידע על גבי מצלמה נוספת, השתמשנו במקליט חיצוני מדגם 788T של חברת Sound Devices.


 


מיקרופונים באש ובמים


בעיית סאונד נוספת נבעה מההחלטה לשלב איש תוכן במקום המקליט. כתוצאה מכך בפועל לא היה איש סאונד צמוד למתחרים. לכן הצלמים ואנשי התוכן עברו הדרכה בנושא של סאונד וכיצד לפתור בעיות בשטח. מערכות סאונד צריכות אחזקה כל העת אפילו בדברים פשוטים כמו להחליף סוללות. "הצלמים ואנשי התוכן הגדילו ראש וביצעו זאת על הצד הטוב ביותר. בפועל, חסרונו של איש סאונד צמוד, לא פגמה במאומה באיכות", מציין משה.


 


מכיוון שלמפיקים היה ברור מראש שיהיו מצבים שבהם יהיה צורך להגן על מקרופוני-הצוואר – כמו בסצינות רטובות (הסיפון, גשם וכד') – הוכן למיקרופון הצוואר כיסוי שעוצב על ידי תכשיטן ושנראה, על כן, כמו תליון או תכשיט עם אפשרות כיווניות גדולה יותר למיקרופון, הגנה מרוח, ומפני חדירת מים.


 


כאשר בעיה זו נפתרה בהצלחה, אפשר היה לשבץ בצוות, במקום מקליט – איש-תוכן, שעקב אחר השיחות שבין בני הזוג למשימה, ומתוכן החליט מה לשאול אותם מאוחר יותר, בראיונות הפרונטאליים ששובצו בכל פרק. הצוות הקומפקטי הזה, נכנס בקלות לתוך כל מונית, כך שלמעשה בסצנות שצולמו בתוך מוניות – היו 5 אנשים: הזוג המתחרה, הצלם, איש התוכן ונהג המונית.


 


בצילומים בחו"ל, נעזרה ההפקה בצוותים מקומיים, בעיקר בקטעים מסובכים כמו, למשל, משימת איש הפעלולים שרץ כשגבו אחוז בלהבות. צילומים כאלה דרשו מומחה לפעלולים, צוותי כבוי אש, עוזרים ואנשי הפקה מקומיים, שאתם גם תואמו אתרי הצילום. "תמיד עדיף לקחת קואורדינטור מקומי, שאפילו אם האנגלית שלו היא עילגת, הוא יכול לדבר עם הצוות המקומי בשפת המקום, ולהסביר להם מה אנחנו רוצים", אומר גרגורי.


 


והתאורה? לכל צלם היה פנס minilight 500 וואט, LED, שהורכב על המצלמה ולצורך הראיונות הפרונטאליים עם הזוגות. בנוסף הוטסו מהארץ 4 קיטים, שגם אותם בנה איווי, ושבהם הותקנה תאורת פנסים שגם היא מבוססת בעיקר לידים.


 


בעיות לוגיסטיות


בעיה בפני עצמה היתה הטסת הציוד ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת. מדובר במשקל גדול של מצלמות, ומה שעוד יותר בעייתי – כמות הסוללות. תקנות חברות התעופה מגבילות את כמות הסוללות מסוג ליתיום-איון שכל נוסע מורשה להעלות לטיסה. לבעיה זו נמצא פתרון הישראלי מוכר: הסוללות פוזרו  בין כל אנשי ההפקה לפני העלייה למטוס, ונאספו לאחר הנחיתה.


בעיה לוגיסטית נוספת היתה העברת כל הפוטג' שנוצר, חזרה ארצה. מדובר באלפי שעות צילום שנשלחו לארץ בדרך כלל על ידי הצוותים החוזרים לארץ בסוף כל לג, לצורך יצירת לוגים ותמלול. "כל לאג מייצר בממוצע 150 שעות", מפרט גרוגורי. "כמובן שבהתחלה, כשכל הזוגות משתתפים – יש יותר חומר, והוא יורד בהדרגה עם התמעטות המתחרים. החומר מועבר לשרת יוניטי. תהליך התמלול נמשך כ-3 חודשים, משום שכל שעת-חומר דורשת 5 שעות תמלול", מבהיר גרגורי.


 


שלב הפוסט


מנהל ההפקה והפוסט, זיו אורן, מפרט: "היינו מקבלים את החומר לאחר סיום כל מיקטע (ללאג) ואז היינו דוגמים את החומר – 2,500 קלטות בסך הכל – באיכות נמוכה, לשרת unity של Avid. הדגימה נעשתה ב-10 מערכות שעבדו במקביל. לאחר מכן החומר עבר לתמלול. כל שעת תמלול נמשכת 4-5 שעות, והעבודה נעשתה סביב השעון".


 


למעשה, אומר אורן, אם ניקח בחשבון את אורכו של כל פרק מצולם, 70 דקות, זה כאילו שהיה עלינו לערוך שני 2 סרטים בשבוע, לכל פרק היה מבנה שונה הן מבחינה התכנית, הן מבחינת העריכה. "העריכה של כל פרק נעשתה במקביל ב-15 חדרים על גבי מערכות עריכה מסוג media composer, ובמהלכה נעשו 6,000 חיתוכים (קאטים) לכל פרק.  עם סיום העריכה off line נדגמו שוב את החומרים שרצינו לשלב – הפעם באיכות גבוהה. דגימה של פרק נמשכת 10-15 שעות דגימה ומדובר בקטעים שמפוזרים על כל חומרי הגלם, שאינם מגיעים בצורה מסודרת…


 


"כדי לשמור על סודיות, העריכה נעשית ממש לפני שידור כל פרק. בעריכת on line משלבים את  הסאונד כשהעבודה נעשית בעזרת תוכנת Pro Tools בשלוש מערכות במקביל: תיקוני צבע, הוספת גרפיקה ותרגום – הכל בהתאם לדרישות הפרק. למרות שכל המצלמות עברו כיול לפני היציאה לדרך, היה עדיין צורך לעשות תיקוני צבע ואיכות. בסיכומו של דבר, כל פרק דרש 800 עד 1000 שעות עבודה.


בסך הכל גרגורי מרוצה מאד מהתוצאה. החשש הגדול שלו היה מהשנויים שנערכו בתחום הסאונד, עם הוויתור על מקליט ושימוש במיקרופוני צוואר אלחוטיים. אבל היום הוא מסכם: "משה דור, המקליט הראשי, דאג שהמיקרופונים יעבדו תמיד. לכל צוות היתה מוכנה מערכת סאונד חילופית, וכשאחת התקלקלה, היה הצוות מכין בנקודת המפגש הבאה עם המתחרים – את המערכת החלופית.


 


"אני לא חושב שאטעה אם אומר שגם אוזן רגישה ביותר לא יכולה למצוא הבדל בין הסאונד שהופק בעונה הזאת, לבין התוצאות שהושגו בעונה הקודמת, למרות שוויתרנו על איש סאוניד צמוד, והחלפנו אותו באיש תוכן."


 


על הקרקע:




  • 6 חודשי הכנה


  • יותר מ-1,000 איש הועסקו בכל פרק

אמצעי צילום והקלטה:




  • 24 ערכות צילום מבוססות DSR-450


  • 33 ערוצי קול אלחוטיים


  • 3 מקליטי סאונד ניידים


  • 15 ערכות תאורה minilight


  • 4 ערכות תאורה אולפניות


  • 150 שעות חומר גלם מצולמות לכל פרק (בממוצע)

הפוסט:




  • שרת unity של Avid


  • 2,500 קלטות


  • 10 מערכות דגימה לחומר המצולם  


  • דחיסה לעריכה Off Line ביחס 15:1


  • 10 מערכות תמלול


  • כל שעת תמלול 4-5 שעות עבודה


  • 1,000 שעות תמלול


  • 15 מערכות עריכה Media Composer של Avid


  • 3 מערכות עריכת סאונד Pro Tools של Avid


  • 6,000 חיתוכים לפרק


  • דגימה לON LINE  בין 10-15 שעות


  • 800-1000 שעות עבודה לפרק