מד"א ובר אילן מייצרים מערך הדרכה חדשני באמצעות אולפן וירטואלי

בתמונה: אמיר בן דוד,  מרכז היחידה לטלוויזיה ומולטימדיה בבר אילן

שיתוף הפעולה בין ארגון מגן דוד אדום ובין אוניברסיטת בן אילן מייצר תהליך הדרכה ייחודי מסוגו בעולם. פגשנו את מרכז היחידה לטלוויזיה ומולטימדיה, השייכת לפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, אמיר בן דוד. זוהי יחידה עצמאית, יחידה תקציבית סגורה, שמספקת שירותים דיגיטליים לכל האוניברסיטה, כמו בניית אתרים מיוחדים של יחידות שונות  באוניברסיטה, שכפולים, המרות והפקת סרטים מחקריים ותיעודיים. מרב העבודה מופנה לאוניברסיטה, למעט מספר לקוחות בודדים – מד”א הוא אחד מהם.

כיצד זה התחיל?

“לפני שלוש שנים הגיע אל חדרי ד”ר אלי יפה, סמנכ”ל במד”א ומנהל מחלקת מתנדבים. הוא זכר אותי, מתקופתי כנהג אמבולנס מתנדב במשך 12 שנים”, מספר אמיר. “אדם מבריק עם חזון. הביקור היה במסגרת בחינה של אפשרות לעשות תואר שני לפרמדיקים בבר אילן. אלי ציין בפני שברצונו להפיק סרטי הדרכה. מאחורי המשפט הפשוט עמדה תאוריית הדרכה מבריקה: למד”א יש את אחד ממרכזי ההדרכה הגדולים ביותר בארץ, ביחד עם צה”ל ומשרד החינוך, 750 מדריכים שמעבירים עשרות אלפי שיעורים בשנה.”

מה הייתה המטרה?

“עד לפיתוח המערכת החדשה, ההדרכה במד”א עבדה כמו ברוב מערכי ההדרכה הגדולים, מדריך מגיע לקבוצת מודרכים עם מצגת, מעביר את המצגת, בוחן קצר ועוברים להדרכה הבאה. לא הייתה בקרה אמיתית על מה שקורה. בנוסף, המודרכים החדשים שייכים לדור ה- Y ואין להם את הסבלנות או את הריכוז להאזין למרצה, הפתרון של אלי יפה היה לאתגר את המדריך! “יחידת הלימוד” המקוונת מגיעה אל התלמיד והוא צריך לצפות בה לפני השעור, זה יכול להיות בבית, בטלפון או ברכבת בדרך לעבודה. התלמיד מגיע לשיעור כאשר הוא כבר מכיר את החומרים, מכיר את המצגת, ובפועל מה שקורה בשיעור הוא כבר לא הרצאה פרונטלית, אלא שאלות ותשובות של המרצה על התכנים שבמצגת. התוצאה היא שהמצגת מועברת על ידי האנשים הטובים ביותר, עם הידע הטוב ביותר, ולאחר בדיקה קפדנית של כל מילה ומילה. המדריך צריך להיות כעת לפחות ברמה שלהם כי הוא צריך לענות לשאלות שנובעות מהמצגת שהועברה, וכך שומרים על רמה גבוהה ושיעורים מעניינים.” בכדי לשלוט בכמות העצומה של ההדרכות (מאות רבות) מד”א שילבה מערכת לימוד אוסטרלית בשם “מודל” המאפשרת למדריך להתממשק לסטודנטים בהעברת חומרים, לבדוק היכן התלמידים עומדים מבחינת קצב הלימוד ועוד. לאחרונה, עורך של המגזין המוביל בתחום הרפואה הדחופה בעולם, Ambulance Today  הגיע לביקור והוא היה בהלם ממה שיש לנו: “אין בעולם דבר כזה!” – הוא פסק.

תחילת העבודה

“היה ברור לנו מהתחלה שיש חלוקת אחריות ברורה בינינו, מד”א אחראיים על התכנים, בעוד שאנו אחראים על ההפקה. גם היועץ המשפטי הבהיר לנו שאסור לנו להתקרב לתכנים. אחד האתגרים שהיו לנו הוא למצוא את הפרזנטורים המתאימים. עשינו לא מעט מבחני בד וראינו שמדריכים מעולים לא בהכרח מתאימים לנו. הם לא עוברים טוב במצלמה, או שהם לא מסתדרים עם השיטה.  אחרי עשרות בדיקות נמצאו הפרזנטורים הנכונים. צריך להבין שהם אינם רק בתפקיד ייצוגי, הם צריכים להכיר את הנושאים בקורס של הפרמדיקים הבכירים היטב. לקורסים המתקדמים חיפשנו סטודנטים לרפואה או רופאים להעברת התכנים.”

“מבחינת הצילום, בשלב הראשון השתמשנו במצלמה אחת שצילמה את המדריך וקרטון ירוק. בפוסט הוספנו את המצגת, והיה צריך להתאים בין המצגת למדריך שמדבר. על מנת לעזור לעורכת שלנו מיכל שמולי,  הוספנו לסט מסך שהכיל את מסכי המצגת מה שנתן למיכל את המידע על המיקום של המצגת ביחס למדריך.  באמצעות מסכה פשוטה המסך היה נעלם מהחומר הסופי.  את המצגות הימרנו מ- PPT  ל- AVI.  הקידודים וההתאמות גזלו זמן רב.” “לאחר שראינו את הצלחת הפרויקט, החלטנו לשדרג אותו.  אחת המטרות הייתה לנטרל את צווארי הבקבוק, לחסוך זמן ולעלות ברמת האיכות הטכנית. ראשית עברנו למערכת העריכה .Edius –   הגדולה של מערכת זו היא קבלה חלקה של כל הפורמטים שאנחנו עובדים איתם. לא היה עוד צורך בהמרות ולדאוג שהחומרים המגיעים לפוסט יהיו כמה שיותר דומים לתוצר הסופי.  לא היה לנו ספק שהפתרון האולטימטיבי יהיה אולפן וירטואלי ליצירת תמונה. שאפנו לבנות אולפן וירטואלי שיפיק תמונה ששני שליש ממנה תתפוס המצגת ושליש הפרזנטור, שיעביר את שפת הגוף והמימיקות. יידענו שעלינו לצלם באופן רחב (Long Shot)  וצילום חלק עליון של המדריך (Half Shot) – מה שהגדיר את האולפן כאולפן שתי מצלמות, ברמות דגימה של 4:2:2, והתחלנו לבחון מצלמות שונות.”

שתי מצלמות G3 של פנסוניק

בחירת המצלמות

“בחנו את C200 של קנון ואת המצלמה שיש לנו – PMW-300 של סוני. ההבדל בין מצלמת סוני למצלמת קנון, היה שסוני נראתה פחות טוב (רק במעט) מבחינת הצבע. נבחנו גם מצלמות PTZ אבל הן לא ענו לדרישה הבסיסית לעבודה ב 4:2:2. אחד האנשים שאנחנו עובדים איתם הוא אילן צמרת מחברת וידאו גרפיטי שנתן לי את הפתרון הפשוט והזול ביותר – צילום במצלמות ללא מראה של פנסוניק. בחנו את המצלמה G3 – מצלמה במחיר של 3,000 ₪. ערכנו בדיקות שונות כמו בחינה של התמונה במסך חצוי, התוצאה הייתה טובה יותר ממצלמת הסוני שלי. התקציב שהיה אמור להספיק למצלמה אחת בקושי, הספיק בסופו של דבר לרכישה של ארבע מצלמות כולל בקרי שליטה (תנועה). הווידאו המופק מהמצלמה באמצעות ממשק HDMI מומר לאות SDI והאות עובר לחדר הבקרה.

יצירת האולפן

תאורה קדמית ומסכי מנחה

“היה לנו חלל קטן ולא היינו צריכים יותר מכך, אך החלל לא היה אקוסטי, קירות הגבס היו ישנים מאוד והעבירו כל שיחה לחלל האולפן, לכן הקמנו קירות חדשים עם בידוד חדש, רכשנו מסכי ציקלורמה מאחים יוגנד בגודל של 3x3x3 מטר, והוספנו ויניל ירוק לרצפה. ציוד תאורה הוקצה לאולפן המבוסס על שלושה פנסים גדולים בחלק הקדמי, אחד מכל צד, כאשר יש עדיפות בעוצמת האור לאחד הצדדים, בכדי שהתמונה לא תהיה שטוחה.  פנס מרכזי למילוי רך, שני פנסים לתאורה על המציג מאחור ופנס לכל מסך ירוק. באולפן הוספנו מסכים שונים והקרנו עליהם את המצגת בזוויות שונות בכדי שהפרזנטור יוכל להתנהל מולה – להצביע על משהו מסוים בה, להראות שעונים ועוד. בתחום הסאונד אנחנו עובדים עם מיקרופון אלחוטי של סוני. לפני המעבר לאולפן החדש המקלט של הסאונד היה בחדר הבקרה הצמוד, אולם עם הקמת הקירות החדשים החלו הפרעות בקליטה, לכן העברנו את המקלט לאולפן עצמו והוא מחווט לחדר הבקרה. בנוסף, יש לנו את המיקרופון בום הארוך ביותר בעולםCK-9  של AKG. המיקרופון רגיש מאוד ועד הקמת האולפן החדש לא יכולתי להשתמש בו בפרט בתחום ההענות הנמוך. המיקרופון מסייע כשאיני יכול או רוצה להפריע למציג, או כשיש סטודנטים רבים שכל אחד מהם צריך לומר משפט וכך מסורבל להצמיד מיקרופון דש לכל אחד.

חדר הבקרה

לב המערכת הוא 410 Tricaster של חברת Newtek משה זעפרני מחברת NMP Solutions סיפק את הציוד ותומך בו במקצועיות רבה. המכשיר מאפשר הקלטה ועיבוד של עד ארבעה ערוצים. “בפועל אנחנו מקליטים ללא הפסקה שני ערוצים וכך, למרות שאנחנו מנתבים בזמן אמת את הצילומים, יש לנו בנוסף את הערוץ המצלם בזווית רחבה ואת הערוץ המצלם תקריב. הערוץ כולל תוכנת ניתוב מתקדמת TriCaster  Advanced Edition Software וממשק NDI שהוא פרוטוקול חדיש להעברת ערוצי וידאו רבים על גבי רשת התקשורת, דבר שמאפשר לי צפייה בתכנים מכל מחשב ברשת. ה-410 מאפשר לי עבודה עם ארבעה בסים וארבעה ערוצי ערבול אפקטים ועוד”.

תהליך העבודה

בעת ההפקה נמצאים מספר עובדים של מד”א שעובדים איתנו. הראשון הוא סמ”ג נועם אורלנסקי, מנהל הפרוייקט מטעם מד”א, ואיתו עו”ד רון אביבי מנהל הלוגיסטי של ההפקה.  רון גם יושב באחד המקומות החשובים ביותר בהפקה והוא אולפן הקריינות שלנו, אותו הפכנו ל”חדר בקרת תוכן”.  בעת הצילומים הוא צופה, מאזין ובוחן האם התוצר נכון, אפילו ברמה של בהירות הטקסט או איות נכון.  באמצעות האינטרקום הוא יכול לבקש לחזור על אותו קטע שוב, וכך אין צורך בתהליך ארוך ומסובך של תיקוני עברית בשלב הפוסט. לאחר שהחומרים עוברים מהאולפן, מיכל עורכת את הווידאו לווידאו בסיסי והוא עולה לערוץ יוטיוב לא ציבורי לבדיקה של הצוות של מד”א. לאחר קבלת המשוב אנחנו מכניסים תוספות כמו הדגשות של טקסט, הוספה של קטעי וידאו, המחשות שונות, ולאחרונה התחלנו להוסיף שאלות מאתגרות ליצירת עניין לצופה. לבסוף, כאשר הסרטון ערוך הוא עולה למערכת מודל.

אתגרים  

“אחד האתגרים הגדולים היה לבנות את האולפן הווירטואלי מבחינת הסביבה הגרפית, לכן חברה אלינו המעצבת הגרפית חגית וינברג.  להקלה על יצירת האולפן רכשנו את ג’וני (בובת חלון ראווה) שסייע לבדוק כיצד המדריך יראה בתאורה זו או אחרת, לבחון את הלבוש שלו או את עמידתו בפוזיציות שונות. ג’וני התגלה כיעיל מאוד וחסך זמן יקר, היות שיכולנו להעמיד אותו שעות מול המצלמה “ללא תלונות”…  לבסוף גיבשנו אולפן וירטואלי עם חלון וידאו המראה את החניון של מד”א, המצגת, פנל לדים עם הודעות רצות ועוד.  נדרשת סבלנות רבה ליצירת סביבה וירטואלית מסוג זה. זהו פינג פונג – משנים, בוחנים וחוזר חלילה.  אחרי שבנינו את האולפן הוויראלי נותר לנו להתרכז בתוכן.  אני עובד כבר למעלה מארבעה עשורים בתחום, אבל השתתפות בפרויקט שכזה, שמטרתו היא הצלת חיים – מדובר בהגשמת חלום.

אולפן מד”א – הגרסה הגרפית

המוצר המוגמר – הגרסה הסופית עם הפרמדיק רן פרנקל