אופוס,  בית הפוסט הגדול ביותר בארץ, ובו כ100 מערכות עריכה, ברובן Media Composer, מערכת גיבוי מתקדמת ולוח זמנים עמוס, עמד בפני אתגר גדול לאחרונה – הצורך לעמוד בלוחות זמנים וזמני שידור בעת שעורכים אינם יכולים להגיע למשרדים או נמצאים בבידוד.

פגשתי את גיל מטרני, המנכ”ל ואת דורי בשן, סמנכ”ל הפיתוח הטכני, ושמעתי כיצד מתמודדים עם הבעיה ומה צופן העתיד.

 מה היה המצב לפני הקורונה?

גיל מטרני, מנכ”ל

“הקורונה הייתה רעידת האדמה השנייה. רעידת האדמה הראשונה הייתה לאחר איחוד הערוצים (13 ו-10). עד לאוקטובר 2017 היו , בנוסף לתאגיד, שלושה ערוצים (12,13,14), וכולם השקיעו כסף רב בהפקות. באוקטובר הם הפכו לשני ערוצים, וכמות ההפקות פחתה דרמטית.

“עד אותה תקופה כל חדרי העריכה היו מוזמנים והיינו בתפוסה של 100 אחוז. כמות חדרי העריכה בארץ היתה מותאמת לשוק עם יותר שחקנים ויותר הפקות.

“באותה תקופה “אופוס” סיפקה שירותים לכמות נכבדה של הפקות ריאליטי גדולות, בנוסף להפקות קטנות יותר שדרשו פחות חדרים. עמדנו על כ100 חדרי עריכה עם מערכות העריכה “Media Composer” של AVID, חדרי עריכת סאונד Pro Tools, ומערכות DaVinci Resolve של BlackMagic. לב המערכת הוא שרת עצום, NEXIS (בנפח פטה בשני אתרים).

“חיפשנו פתרון לצוואר הבקבוק הקיים במערכות פוסט, במיוחד כמו שלנו, המצריכים ניהול חומרי גלם משלב הקידוד ועד לשלב הארכיון, וכך שלבנו את מערכת הארכיב הראשונה בארץ מבוססת LTO (קלטות) לסביבת פוסט.

דורי בשן, סמנכ”ל פיתוח טכני

“המערכת Storage DNA יוצרת ארכיון אחיד ומודעת לכל תהליכי הפוסט כמו off/on line, מזהה פורמטים של מצלמות, יודעת לזהות AAF, מזהה רשימת החלטות של AVID או פרמייר פרו או DaVinci Resolve, תומכת תהליכי עבודה off /on line ישירות מקלטות LTO, ועוד.

למרות המחיר היקר של המערכת היה חשוב לנו לרכוש אותה כדי לתת את המענה הנכון ללקוחות, לצד העובדה שהמערכת חוסכת בכח אדם ומונעת טעויות. כך אנחנו מצליחים לתת מענה למאות שעות צילום המגיעות בשעות הערב בסוף יום צילום של תכנית ריאליטי ודואגים שכל החומרים יהיו מוכנים עד הבוקר לתחילת עריכה לאחר גיבוי, המרה לoff line , סידור הפרויקט ומתן אישור לאנשי הפקה למחוק את כרטיסי הזיכרון של המצלמה.

“על מנת לתמוך במספר הפקות ריאליטי במקביל המגיעות בלילה, רכשנו שתי ספריות LTO בעלות 80 קלטות ושישה כוננים. לאחר הרכישה קנו את אותה המערכת גם גופי שידור בישראל, אך “אופוס” נשארה בית הפוסט היחיד שהשקיע במערכת כה יקרה.

“כיום עבודת הפוסט אינה דומה לעבודת הפוסט לפני שני עשורים בה עבדו עם קלטות שהומרו לקבצים, כיום מצפים מבית הפוסט שיתן מענה של דגימה, גיבויים, ארכיב. אנחנו אחראיים לשמור על החומרים, זה תפקיד שונה.”

 

שרתי ה NEXIS באופוס

ואז פרצה הקורונה

הפתרון הקלאסי לעבודה במצב כמו קורונה הוא כמובן עבודה מרחוק, נושא שהתחלנו לבחון כבר לפני חמש שנים. ב-2013 המונח “ענן” היה מאוד פופולרי, אבל  ברמה המעשית לא באמת היתה עבודה אמיתית מהענן בוידאו. לא היה ספק שתחום הפוסט יהיה התחום האחרון שישתלב בעיקר בגלל גדלי הקבצים, מהירויות העיבוד, רוחבי פס ועוד. למרות שהפוסט כולל תהליכים רבים (אפקטים, סאונד, צבע), החלק שצורך זמן רב הוא עריכת off line שמצריכה גישה לכל חומרי הגלם וצפייה ללא עיכובים, לעומת אפקטים שעובדים על תמונה בודדת ואז מהירות התקשורת פחות חשובה.”

נקודת המפנה הייתה בתערוכת NAB 2017 כשחברת AVID הכריזה על שיתוף פעולה עם החברה הקנדית Teradici  שפיתחה את טכנולוגית PCoIP  לעבודה מרחוק. המשמעות הייתה לא רק חיבור מרחוק לתמיכה טכנית, אלא לראשונה אפשרות עבודה רציפה על וידאו בReal time .

“לפני שיתוף הפעולה עם Teradici ל-AVID היה פתרון אחר, יקר יותר, יעיל פחות ולא מותאם לעריכת תכניות באורך מלא, הפיתרון הישן התאים יותר לאייטמים קטנים כמו כתבות של חדשות.

בבית העורך, שני מוניטורים ומקלדת יעודיית

“מיד לאחר ההשקה התחלנו לבחון את הפתרון. בחנו מוצרים משלימים , ופיתחנו אמצעי אבטחה. באותו זמן לא הערכנו שנצטרך להשיק את הפתרון מהיום למחר בגלל הקורונה. באמצע מרץ 2020,  כשנודע לנו שהסגר הראשון בפתח, נערכנו במהירות, וכשכמה מלקוחותינו הודיעו לנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים להמשיך את העריכה בכל מצב, פרסנו את המערכות שתהיינה מוכנות לשימוש כבר בראשית הסגר.

“הרעיון של המערכת פשוט מאוד, אצלנו במשרדים מותקן מחשב עם כל התוכנות הנדרשות כולל תוכנת העריכה, המחשב מחובר לשרת ה-NEXIS. העורך בביתו משתמש במחשב האישי שלו והוא שולט על המחשב הקיים בחברה.Teradici  מציגה את מסך העריכה של בית הפוסט במחשב האישי של העורך בביתו. המסך מחולק לממשק העריכה וחלון הוידאו התופס בדרך כלל כרבע מסך, וכאן באה לידי ביטוי החוכמה של Teradici – היא מעבירה רק את המידע המשתנה למסך המרוחק ברמת פיקסלים. ניתן לעבוד עם מסכים גדולים, מסך מלא או מסך מפוצל בעריכות מולטי קאמרה.

לצורך החיבור מרחוק יש לרכוש שלושה רישיונות, הראשון הוא של תוכנת העריכה Media Composer השני של Teradici והשלישי הוא רישיון נוסף של AVID, המיועד לחבר בין תוכנת העריכה לתוכנת השליטה. אבל רכישת הרשיונות היא הצד הקל. נדרש ידע רב כדי לגרום למערכת בבית העורך לעבוד באופן חלק, וידע רב אף יותר כדי לאבטח את המידע ולנטר את הפעולות הנעשות בחיבור מרחוק.

“אחד הדברים שפיתחנו היה שכבת ההגנה. למרות שכל החיבור במערכות Teradici מוצפן, הוספנו עוד שכבת הגנה שמנטרת את פעולות העורך”.

מחשבים ייעודים לעבודה מרחוק

כיצד רוחב הפס בא לידי ביטוי מבחינתכם?

היום רוחב הפס המסופק לבתים מספק את דרישות המערכת לחיבור מרחוק. הבעיה העיקרית היא כמובן בצד שלנו כי אנחנו צריכים להקצות רוחב פס עצום כדי לתת מענה למספר מערכות במקביל, לכן הטמענו סיב אופטי המספק לנו רוחב פס המאפשר חיבור של כמה עשרות מערכות במקביל.

“העורך עובד על המחשב האישי שלו על גבי התוכנה והמדיה שנמצאים ב”אופוס”. למעשה המדיה לא נמצאת בשום מקום מחוץ לבית הפוסט. היתרון בדבר הוא שאין גישה חיצונית לתכנים ובכך המערכת מוגנת יותר.

כיצד העורכים מגיבים לתהליך העבודה מרחוק?

יש לנו עורך שאומר “זה חלום, אני יכול לקום, לתת אוכל לילדים ואז חוזר לעבודה. אני משכיב את הילדים וב9 בערב אני חוזר לעבודה ויש לי יותר תפוקה”. עורך אחר אמר:  “שעות העבודה השתנו, אין כבר לעבוד מתשע עד חמש, אין כבר עבודה של 10 שעות ברצף, אני יכול להתחבר בסוף השבוע בזמנים הפנויים שלי”.

“עורך נוסף שעבד בחיבור מרחוק בתקופת הסגר הראשון  מציין: “החלום שלי זה לעבוד יומיים שלושה מהבית ויומיים שלושה מאולפן הפוסט. גם רואים אנשים וגם יש את הגמישות של הבית, זה מאפשר לי את האיזון בין עבודה למשפחה.”

כיצד העבודה מרחוק תשתלב בעתיד?

“עבודה מרחוק היא העתיד, אך לצידה תמיד תתקיים העריכה גם בבית הפוסט. אבל בהחלט יכול להיות, במיוחד בפרויקטים גדולים שחלק מהעורכים יעבדו מבית הפוסט וחלק יעבדו מהבית.”

כיצד מתבצע התמחור?

מטבע הדברים, החיסכון שנוצר מהצמצום בשטח, מועבר ללקוח. ניתן למקם בחדר שרתים אחד מספר רב של מחשבים המיועדים לחיבור מרחוק. לפיכך צריך פחות שטח לחדרי עריכה, והחיסכון בא לידי ביטוי במחיר ללקוח.

“בסגר הראשון היו מחוברים כ25 עורכים, כעת מחוברים כל העת כ-20 עורכים מהבית. היתרון של “אופוס” הוא מתן פתרון כולל ונרחב, לא מדובר במערכת עריכה אחת מרוחקת, אנחנו יכולים לתת מענה ל-10 או 50 מערכות עריכה מרחוק ללא בעיות בתקשורת.

(לאחר הסגר הראשון חברת AVID פרסמה כיצד אופוס מתמודדת עם הסגר במסגרת סיפורי לקוחות לינק לסיפור)

השלב הבא – HDR

לא היה לנו ספק שאנחנו חייבים לתת מענה לנושא הבוער ביותר תחום יצירת תכנים והוא ה- HDR. ממחקרי שוק, החוויה של הצופה טובה יותר בצפייה בתמונת 4k HDR מאשר בתמונת 8k. בהפקת HDR התחום הדינמי גדול יותר ובכך הפרטים הבהירים והמוצללים נראים בתמונה.

כיום קיימים מספר סטנדרטים של HDR (ראה הסבר על ההבדלים באתר AV), אחד מהם הוא הסטנדרט Dolby Vision שאומץ על ידי נטפליקס, HBO, אפל טיוי פלוס ועוד.

ההגדרות של המאסטר בסטנדרט זה הן שעוצמת ההארה היא מינימום 1000nit ועד 10,000nit (לעומת 100-120nit ב-SDR). בנוסף, למאסטר מצורף קובץ מידע (metadata) הכולל פרטים על עיבוד הצבע. בכל הטלוויזיות החדשות של היצרניות המובילות קיים שבב של Dolby המתקשר עם השרתים שמזרימים את הוידאו. השבב מעביר לשרת את המידע על יכולות הטלוויזיה, כלומר על כמות ה-nit שהיא מסוגלת לתת, וקובץ המידע המצורף יזרים את הגדרות ההזרמה בהתאם, אפילו אם היא בסטנדרט של SDR.

אז מה עשיתם?

כדי לעמוד בסטנדרטים הללו הקמנו במעבדה הדיגיטלית בסניף שבמרכז הירידים, חדר HDR המבוסס על DaVinci Resolve של BlackMagic, אחת התוכנות המאושרות על ידי דולבי וכולל מוניטור ייחודי של חברת סוני מדגם  BVM-HX310, אחד מבין שלושה המאושרים על ידי דולבי. המוניטור עומד בסטנדרט 1,000nit ותמיכה בעקומת צבע DCI P3.

לקבלת האישור יש לעבור שלושה שלבים. השלב הראשון הוא לדאוג שהחומרה עומדת בסטנדרטים שלהם, השלב השני הוא לשלם על הרישיון והשלב השלישי הוא לבצע הסמכה. במסגרת ההסמכה בדקו את תהליכי העבודה שלנו, החומרה ועוד, וכמובן עברנו מבחן מקיף לפני קבלת האישור.

“למרות שההחלטה לעבוד ב-HDR מתבצעת בשלב הראשוני של ההפקה (בעיקר משקולים של יעוד ההפקה ותקציבה), כל תהליך ה-HDR קורה בפוסט והוא אחד החלקים האחרונים של הפוסט, כמו בכל הפקה. ישנן דרישות בסיסיות בשלב הצילום, ביניהן רמות דחיסה של חומר הגלם המצולם, פורמטי צילום, חשיפה ועוד, ולכן במצלמות מקצועיות לא קיימת הפונקציה של צילום ב-HDR מה שקיים במצלמות הסמי-מקצועיות.

“בגמר עיבוד הצבע ל-HDR בפוסט, הטכנולוגיה של דולבי מייצרת גרסאות שונות מרמת SDR ועד רמת HDR ברמות שונות, כשהמידע עצמו מופיע בקובץ הנתונים המצורף (metadata) לקובץ המאסטר.