דרמת הריגול הישראלית טהרן עברה לא מעט דרמות עד שעלתה לשידור בערוץ כאן 11 ונמכרה לאפל טיוי פלוס.
פגשנו את הצלם הראשי, זוכה ארבעה פרסי אופיר לצילום ("למראית עין", "לבנון", "מי מפחד מהזאב הרע" ו"פוקסטרוט"), זוכה פרס האקדמיה האירופאית (האוסקר האירופאי) גיורא ביח, לראיון על ההכנות והצילום של הסדרה.
מנהל הצילומים גיורא ביח
איך הכל התחיל?
"הצטרפתי לצוות של דנה ושולה הפקות במסגרת פרויקט טהרן בינואר 2019, כחצי שנה לפני ההפקה בפועל. לאחר קריאת התסריט המשימה הראשונה היא גיבוש קונספט ויזואלי, הכולל בין השאר, סגנון צילום, צבעוניות (פלטת הצבעים לסדרה) ובהתאם לכך איתור הלוקיישנים לצילומים.
במקרה של טהרן האתגר היה כפול מכיוון שמראש ידענו שבטהרן לא נקבל אישור לצילום וכן לא ניתן לצלם בארץ."
לוקיישנים
"למצוא לוקיישן לסדרה כמו 'טהרן' זו משימה לא פשוטה. לעיר טהרן יש אופי מובהק ומיוחד כגון טופוגרפיה, ארכיטקטורה, צבעוניות ואין ערים רבות תואמות לה.
האופציות שהיו לנו הן : טורקיה – איסטנבול, שנפסלה מיד בשל מגבלות ההפקה והעובדה שהם לא ממש התלהבו.
אזרביג'אן – העיר באקו, שדומה מבחינה ויזואלית ומבחינת האנשים, גם השפה דומה, כך שהכיתוב בשלטי הרחוב ומספרי הרכבים היה מתאים ונדמה היה שבאקו איט איז.
מהר מאוד הבנו שבבאקו אין שום דבר שמזכיר תעשיית קולנוע, פשוט לא עושים שם. לא יכולנו להביא את כל הציוד מישראל וגם באקו נפלה.
במקרה, באותו הזמן, המפיקה והיוצרת, דנה עדן, יצאה לחופשה באתונה, הסתובבה וראתה את העיר, ומיד נדלקה על המקום.
הארכיטקטורה והטופוגרפיה באתונה דומה מאוד לטהרן, גם הצבעים והאנשים דומים. ההבדל היחיד ביניהן הוא שאתונה מכוסה כולה בגרפיטי, כל בניין כל רחוב ופינה בעיר מכוסה בגרפיטי. אתונה מציעה סיורי גרפיטי לתיירים. לא מדובר רק בציורי אומנות אלא בהמון כתובות מרוססות כמו "אני שונא אותך", "אוהב אותך", "למה באת לפה" וכדומה.
עם החזרה של דנה עדן מאתונה, אתונה נכנסה לרשימת המקומות המועדפים ולאחר סיור לוקיישנים של הצ'יפים נפתרה גם בעיית הגרפיטי בדמות גלונים של צבע שיכסו כל רחוב בו נבחר לצלם.
שגרירות ישראל ביוון הושיטה יד ובשיתוף פעולה מלא עזרו לנו למצוא חברת הפקה מקומית. ביחד עם חברת ההפקה היוונית (בלונד פרודקשן) איתרנו את כל הלוקיישנים הנחוצים לנו באתונה וליהקנו צוות צילום והפקה מקומי מדהים.
צילמנו את הסדרה טהרן ב- 52 ימי צילום, מתוכם 48 ימים באתונה ו-6 בארץ .
בסדרה משתקפת לנו טהרן כפי שטרם פגשנו על המסך. זאת הייתה החלטה אומנותית? וכיצד היא יושמה מבחינה טכנית?
באחת מפגישות ההכנה המקדימות לצילומים עם הבמאי דני סירקין, הוא אמר לי :"אני רוצה שטהרן תהיה עיר שמחה וצבעונית" וכמו קרא את מחשבותיי.
אנחנו רגילים לראות את אירן בסרטים וסדרות טלוויזיה, מוצגת כעיר חדגונית, בצבעוניות דלה של צהובים ירוקים חומים, כעוד עיר במדינה ערבית השוכנת בלב מדבר. את זה החלטנו לשנות.
עברנו ובחנו תמונות של ציירים אירניים עכשוויים, תמונות של צלמים איראניים,
גילינו את התרבות האירנית העכשווית ,עשירה מגוונת וצבעונית. אמנם הנשים הולכות עם כיסוי ראש אבל לבוש מודרני, הגברים לבושים מודרני וצבעוני. בטהרן יש מועדונים מרהיבים, יש תרבות אנדר-גראונד מדהימה, מוסיקה מעולה, במקומות האלה אירן הופכת להיות עולם מערבי לחלוטין. "החלטנו על צבעוניות עשירה שתאפיין את הסדרה, תוסיף קלילות ורעננות.
את כל זה השגנו בעזרתו האדיבה וניסיונו הרב של המעצב האמנותי, יואל הרצברג, שהספיק לעשות פרויקטים על טהרן והתמחה בנושא.
ספר על השיקולים בבחירת הציוד
השיקולים הראשונים שהיו לי בבחירת המצלמה קשורים לגודל הפיזי של המצלמה וללוק שחיפשתי.
אני אוהב את המצלמות של ARRI בגלל הטקסטורה שלהן, הצבעוניות הבסיסית שיש להן תואמת את תפיסת הצבע שלי. חברת ARRI דואגת שהלוק במצלמות שלה יהיה דומה לפילם ברמת השבב. לסדרה בחרתי שתי מצלמות של ARRI:
Alexa LF כמצלמה מובילה ו- ALEXA Mini LF שתאפשר לי צילומים בווירטואוזיות נוחה. קביעת המצלמה איננה ההחלטה היחידה שצריך לקבל, העדשות לא פחות חשובות. אומנותית, היה לנו חשוב לקבל תוצאה צבעונית. במצבים אלו אני בוחר בעדשות של Zeiss או ARRI. לאחר שהצעתי אותן קיבלתי את המבט הנוקב מהמפיק שאומר: 'אתה חושב שיש לנו תקציב לזה?' בסופו של דבר בחרתי בעדשות SIGMA FF שעשו עבודה מצוינת.
בכדי למקסם את הצילומים הוחלט שתמיד תהיינה על הסט שתי מצלמות, כשאחת מהן תהיה על STEADY CAM והשנייה על Dolly אוJib-Arm
באיזה פורמט בחרת לצלם ומדוע?
פורמט הצילום שנבחר היה 4k UHD ביחס של 1:2.35, בהתחלה חשבנו לצלם 3.2k אך לאחר מחשבה שנייה והרצון למכור את הסדרה לחו"ל מה שהוא בעייתי ב-3.2k, הדרישה כיום בעולם היא 4k HDR. למשל, אפל +TV, שלהם נמכרה הסדרה, דורשים רק 4k HDR.
בסופו של דבר, הסדרה צולמה ב 4k UHD ביחס של 1:2.35, בפורמט ProRes בדיגום 4:2:2 / 4:4:4 משמעות הצילום ב- HDR באה לידי ביטוי בתאורה, אך רוב התהליך נעשה בפוסט. לכאן 11 הופקה גרסה סטנדרטית (SDR) וגרסה נוספת (HDR) לאפל TV+ בחו"ל. מצאנו שלחברת אופוס קיימת מערכת התומכת HDR +.
כיצד מתמודדים עם ניהול כוח אדם בחו"ל?
גיל אזרחי – עוזר צלם
"ההתמודדות המשמעותי ביותר בעבודה מעבר לים היא כוח האדם. בארץ אתה פשוט קובע עם מי אתה עובד, בחו"ל המשחק שונה כיוון שאינך רק משלם את המשכורת של איש הצוות, אלא דואג לו לטיסות, לינה והוצאות נלוות. לכן, מהארץ נבחרים אנשי מפתח בלבד, שאר אנשי הצוות הם צוות מקומי.
הראשון כמובן הינו העוזר הצלם העובד איתי כבר למעלה מעשור גיל אזרחי מגיע איתי לכל פרויקט. היתרונות בעבודה עם גיל, האיש מכיר אותי ואת סגנון הצילום והתאורה שלי. לדוגמא: פעם הייתי מאיר את הסט בצורה אחידה, אותה עוצמת אור בכל פינה, האור היה צמצם אחיד לאורך כל השוט.
היום אני לא עושה את זה, בעזרתו של גיל היודע כבר מה אני אוהב, אני מבצע שוט מעקב מבחוץ צמצם 16 העובר לצילום פנים בתוך לוקיישן חשוך כשהוא משנה את הצמצם ושומר על פוקוס והצופה לא ישים לב לכך. (זה דברים שניתן לעשות עם הציוד הקיים היום מה שלפני כמה שנים פשוט לא היה ניתן). יתרה מכך, זה מצריך עוזר צלם (Focus Poller) בעל ניסיון שיודע את העבודה וזה לא דבר פשוט להשגה.
אנשי הצוות היווני ,החל מצלם הסטדיקאם, העוזרים שלו, הגאפר, הגריפ, התאורנים, כולם היו מדהימים.
במהלך הצילומים, צוות המצלמה על הסט מנה 4 אנשים , צוות התאורה מנה 3 קבועים ולעיתים עוד 2 , צוות הגריפ היה 3 אנשי גריפ (ומתלמדת אחת). בנוסף, היה DIT ,ואדם שהיה אחראי על כל המוניטורים שהיו מפוזרים על הסט, והיו רבים: שני מוניטורים גדולים לבמאי ולמנהלת התסריט ובנוסף עוד שני מוניטורים לאיפור והלבשה .
לפני תחילת הצילומים קיימתי שיחות עם אנשי הצוות על השאיפות, המטרות ותפיסת העולם של הסדרה. לאחר מכן ירדנו לפרקטיקה, כשהסברתי מה אני רוצה בכל לוקיישן מבחינת פריים, תאורה, תנועת המצלמה ועוד. את השיחה הזו קיימנו כחודש לפני תחילת הצילומים, כך שהצוות יכול היה להיערך לקראתם.
תאורה
"כיום חלק משמעותי בתפיסת העולם שלי לגבי צילום ותאורה הוא לאפשר כמה שיותר מרחב תנועה לשחקנים, זה תואם גם את תפיסת האור שלי, את השימוש במערכות תאורה והאופן בו אני מאיר.
פעמים רבות ששחקנים ואנשים נכנסים לסטים שלי ושואלים היכן הפנסים?
אני משתדל שהאור יגיע ממקורות טבעיים (לשלב מנורה בסט) ותאורה חיצונית, בפועל התאורה נמצאת מחוץ לסט ומאירה דרך החלונות. לעיתים רחוקות אני עובד עם פנסים גדולים, הפנס הגדול ביותר שעבדתי איתו פעמיים בכל ההפקה היה 18k. התאורה הייתה עם (SKY Panels), המון פנסים קטנים (אסטרות) שניתן להחביא בכל מיני מקומות ותאורה ממקורות טבעיים. סגנון כזה של אור מאפשר לשחקנים, ולא פחות חשוב – למצלמה – מקסימום מרחב תנועה.
תאורה בצילום דיגיטלי
"היום עולם התאורה השתנה. היום כבר לא צריך משאיות תאורה ופנסים כבדים. המצלמות המודרניות היום, רגישות לאור יותר מהעין האנושית. היום אפשר להאיר בקלות סט שלם עם פנסיLed שהם פנסים קלים וניתן לשלוט באור ובצבע שלהם בקלות. זה מאפשר לי ללוש את האור , זו פלסטלינה רכה ביותר, ממש תענוג לעבוד כך.
אמנם כשמודדים את טמפרטורת הצבע של הלדים, הם לא הכי מדויקים ואין לי ספק שהקולוריסט בפוסט מקלל אותי, אבל אני מצליח להפיק באמצעותם תמונה אומנותית מדויקת בקלות רבה.
בהפקה מהסוג הזה ודאי נערמו חוויות רבות, שתף אותנו.
"באחד מלילות הצילומים בחוץ, אנחנו ברחוב צדדי, ברקע רואים בית קפה, זוהי חמארה יוונית, שכמובן עברה טיפול של מעצב האמנותי שלנו ועכשיו נראית כמו בית קפה איראני.
הסצנה מאד קשה, השחקן בדיוק חטף מכות והוא מדדה ברחוב בדרכו הביתה מאופר חבול ומוכה. מתחילים לצלם ובקפה שמצטלם ברקע, האנשים עושים רעש מטורף שמפריע לצילומים.
השחקן נביד נגבהן ,שהוא איראני במוצאו, מרים את הראש ,רואה את הקפה ואומר אני 'אטפל בהם', אנחנו שואלים אותו, 'איך בדיוק תטפל בהם?' והתשובה שלו 'אתם לא רואים? זה קפה פרסי, נראה לכם שאני לא יכול להיכנס פנימה ולסדר את העסק?'
חייכנו אליו ואמרנו: חבר זה הכל ארט . המקום הוא יווני המעצב האמנותי דאג שיראה בית קפה פרסי הרמה הגבוהה של הארט והרמה של השחקנים, שהם שקועים בעבודה הם שוכחים את המצב וחיים את האירוע.
וזו לא הייתה הפעם היחידה. הרבה פעמים השחקנים פשוט נסחפו לתוך המקום לטהרן, בגלל הרמה הגבוהה של הארט.
"היו גם דברים פחות כיפיים, בצילום של הפגנה הביאו ניצבים איראניים שהם פליטים ביוון. הפחד הגדול שלהם היה שבין הניצבים יהיו אנשי משטר אירנים סמויים, זה עדיין יושב להם בראש. אחת השחקניות נכנסה להיסטריה, לרעידות ופחדה שהיא גמורה, הם לא מבינים שהם כבר לא תחת השלטון האירני.
אין לי ספק שכל מי ששחק בסדרה הזו לא יוכל לחזור לאירן בזמן הקרוב.
מהו תהליך העבודה בזמן ולאחר הצילום?
"עבודת (DIT (Digital imaging technician היא תהליך המתרחש בזמן הצילומים. חומרי הגלם עוברים לאיש DIT הוא עובר עליהם ומעתיק אותם לשני כוננים קשיחים, כונן אחד מטיסים לארץ (כל שלושה ימים) והשני נשאר ביוון עד סוף ההפקה לגיבוי.
חשוב לזכור שכל הסדרה צולמה עם שתי מצלמות באיכות 4k, לכן הייתה כמות נכבדת ביותר של חומרי גלם. הדיסק שמגיע לישראל עובר לחברת הפוסט 'אופוס' שמורידים את התכנים לשרת החברה. הכונן שנשאר ביוון משמש למעבר על ה-DAYLES.
במקביל לצילומים התחילו לערוך, כשחזרנו לארץ כבר היו פרקים מוכנים ברמת הראף קאט. כעבור חודשיים הפרקים היו ערוכים והתחלנו את תהליך הקולור קורקשן באופוס שבוצע ע"י עידו קרילה תהליך הקולור קורקשן לכל פרקי הסדרה נמשך כחודש .
צילומי סטילס: גיורא ביח
