החלק השני של הבחינה כולל בדיקות בתחום האינפרה-אדום, המרווח בצילום פנים, רגישות בלילה (ISO) וצילום בתוך רכב בלילה.


סינון אינפרה-אדום


מטרת בדיקה זו היתה לבחון מתי "זיהום" הצילום מהאור האינפרה-אדום, בעת שימוש בדרגה גבוהה של פילטר ND – על מנת להוריד את רמת החשיפה כדי להשיג עומק שדה יותר "קולנועי". במקרים כאלה החיישן קולט אור אינפרה-אדום שמשפיע על התמונה בגוון אדמדם חום, שהוא בעייתי להסרה גם המערכות תיקוני הצבע המתקדמות ביותר.


לכל מצלמה יש פילטר אינפרה-אדום שמיועד לחתוך את האורך הגל. אף אחד מהיצרנים לא פרסם את רמה הפילטר שבמצלמה. בבדיקה שימש כדוגמא הלסרט Indiana Jones’s expedition


הבדיקה נעשתה עם פילטר WW Straight ND של Tiffen. במצלמת אלקסה נראתה מיד המגבלה. לאחר 1.2ND ניתן היה לראות את תופעת אינפרה-אדום בשחורים. האלקסה של קנון התמודדה טוב עם הבעיה, וגם במצב 8ND לא הופיע האינפרה-אדום בשחורים.


 



 


מרחב צילום פנימי – Latitude Test Interior


בדיקה זו פוצלה לשניים: חשיפת יתר ותת חשיפה.


חשיפת יתר


באלקסה, כשהתאורה הייתה 4.0 החשיפה נקבעה כ-4.0.  מכאן נפתח הצמצם במרווחים של שליש stop. כל זאת כדי לבחון עד כמה המצלמה מתמודדת עם חשיפות יתר והאם בזמן חשיפות היתר התוצאה מתקבלת כווידיאו או כפילם. התוצאה של האלקסה נראתה לכל האורך כמצלמת פילם, נעימה לעיין.


נקודת השבירה היתה +4 and 1/3 stops . במצב זה הצילום נראה  דיגיטלי ומפסיק להראות כפילם. ניתן לראות זאת באלקסה ממצב של +4.


ב-C500 החשיפה של +2 and 1/3 stops לא נראתה כמו צילום פילם. בצילום פנים של הדוגמניות התוצאה נראתה דיגיטלית וזו אחת המגבלות המשמעותיות של המצלמה.


לסיכם: לאלקסה יש מרווח (latitude ) של 14 stops לעומת רק 12 של C500.


 



 


תת חשיפה


החלק הזה בבדיקה נעשה מתוך הנחה שחיישנים דיגיטליים נראים טוב יותר כאשר הם "רעבים" לאור. בתת חשיפה התמונה נראתה יותר פילם, ובצילום עם האלקסה -2/3 עד -1 stop נראתה החשיפה הטובה ביותר. הסרט Need for Speed צולם ב-C500 והתוצאה היתה טובה כמו באלקסה. כלומר השבבים מגיבים בצורה דומה מאד.



צילומי לילה


צילומי הלילה היו מאד חשובים בסרט ולכן היה צורך לבדוק כיצד השבבים מפיקים את התמונה בלילה. האלקסה הציגה תמונה מאוזנת של צבעי העור וצבעי הלילה נראו טבעיים. גם הבמאי Scott Waugh הבחין מיד עם התחלת הצילומים שמ-C500 התקבל המראה שהיה רצוי. השאיפה היתה להשיג אור חם עם בוהק מוזהב של הרחוב, שצריך היה לאפיין את כל תחרויות המכוניות בסרט.


 


דבר נוסף שהתגלה הוא שהרעש בתמונה במסך של 60 אינץ' היה זהה באלקסה 1250ISO מול  4000ISO בC-500. המשמעות: אפשר להשיג עוד שני two stops כדי לעבוד בלילה. כלומר: ניתן לעבוד עם עדשה 500 מ"מ, או בקצב צילום של 120 תמונות בשנייה, ללא צורך לשנות תאורה. וזה שינוי משמעותי שכן מעולם לא היה מצב שבו אפשר היה לצלם ב-ISO גבוה, או בקצב של 120 תמונות בשנייה – בתאורה רחוב.


 


הסרט צולם ברובו עם C500, ברגישות 1600-2500 ISO ובקצב של 24 תמונות בשניה.


 


צילום בתוך רכב בלילה


הצלם ידע מראש שתהיה לו כמות גדולה של צילומי לילה ברכב, והוא רצה להיות בטוח שעל ידי הוספת תאורה קטנה למילוי – שתהיה מותקנת על לוח השעונים ברכב  – הוא יוכל להאיר את הנהג ללא תוספת תאורה. "כאשר בחנו את אלקסה", סיפר. "מיד ראינו שגודל המצלמה מהווה מגבלה. גוף מצלמה היה מגרסת M, אבל הבנתי שלא אוכל להרשות לעצמי להשתמש ביותר ממצלמה אחת. בנוסף תוצאת האלקסה נראתה קצת אדמומית בשחורים, וקשה היה להוריד את "הלכלוך". ב-C500 כל הצבעים נראו יותר בהירים ויותר חיים.


 




 


למאמר המלא


 


לחלק א'