טום, שגדל בשיקגו, הוא חלק מצוות מעבדות EFILM משנת 2003. בזכות הידע המעמיק שלו בכל הקשור לתליכי עבודה בDI-    (העברה מפורמט אנלוגי של פילם לדיגיטלי)  ובזכות אהבתו הגדולה לקולנוע, מביא איתו טום התלהבות רבה לכל הפרויקטים בהם הוא מעורב.. סרטים בעלי מראה קלאסי, סרטים בעלי מראה דיגיטלי מודרני או כל מה שביניהם – טום מצטיין בעיצוב סרטים במגוון סגנונות וז'אנרים. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון במחשבים בשנת 2000, מצא משרה כמתכנת וכמעצב גרפי לפני שהחליט לטפח קריירה בהוליווד.


 


איך עשית את צעדיך הראשונים בתחום הפוסט-פרודקשן ונהיית קולוריסט? זה היה עניין של מזל, או תוכנית  מראש?


באילינוי התחלתי לעבוד כמתכנת, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי, ושאני מעדיף לעסוק במשהו יצירתי ולעבוד עם אנשים. לא לשבת בחדר, ולעשות שוב ושוב בדיוק את אותו הדבר.


עברתי לגור בלוס אנג'לס בשנת 2002 והייתי משוכנע שמתפתח משהו מגניב שמשלב בין מחשבים לקולנוע. התחלתי לחפש ולמרבה מזלי שנה לאחר מכן השגתי משרה במעבדות EFILM.3, התחלתי בסריקה של פילם 35 מ"מ והעלמת פגמים בעותק. זה אפשר לי ללמוד הכל על התוכנה ועל כל היבטי תהליך ה-DI. נהייתי אובססיבי בכל מה שקשור לכל שלב בתהליך הזה! הרגשתי, ואני עדיין מרגיש, שהעבודה שלי, שהיא שילוב של יצירתיות, קולנוע, אמנות וצבע – מתאימה לי בצורה מושלמת.


זמן קצר אחרי שקודמתי למשרת עוזר-קולוריסט, התחלתי לעבוד עם איוון לוקאס (Yvan Lucas). זה היה ממש הצעד הראשון שלי בדרך למקום שבו אני נמצא כיום. איוון היה בעל רקע ב-color timing, (תהליך המאפשר מניפולציה בצבעים  המתקבלים בזמן פיתוח הפילם). זהו תהליך שיש בו היגיון שאני מתחבר אליו באופן מוחלט. משהו התבהר לי פתאום וכאילו "התיישב במקום", מיד כשנחשפתי לגישה שלו. במובן מסוים, שיטות ה color timing הן הבסיס בעבודה שלי ובצורת החשיבה שלי כקולוריסט כיום.


אני זוכר שבילדותי סרטי קולנוע וקומיקס היו עבורי סוג של בריחה. כשהתבגרתי התחלתי לבקר במוזיאונים ולהיחשף להיבטים שונים של האמנויות. במבט לאחור, הייתי אובססיבי בכל מה שקשור לצבע, הרבה לפני שהבנתי את זה.


בעבודה, בכל פעם שהצלחתי להשיג מקרן ומערכת, הייתי מנסה ללמוד עליהם הכול. התמזל מזלי לעבוד בחברה שבה כולם חולקים ידע ועוזרים זה לזה. בעבודה עם צבע תמיד יש משהו חדש ללמוד. תמיד יש אתגרים חדשים. גם היום אני מרגיש שבכל פרויקט אני לומד משהו חדש. זה נפלא לעבוד עם אנשים יצירתיים ולראות את הגישה השונה של כל אחד מהם לאותו תהליך.


 


"היכולת ליצור בלוח הבקרה כל קונפיגורציה שמתחשק לי,


היא אחד הדברים האהובים עליי ביותר. זה פשוט מדהים."


 


אתה יכול לספר לנו על הסרט "זעם", הפרויקט האחרון שלך?


היה לי לאחרונה העונג לעשות את הקולורינג ( עיצוב צבע)  בסרט "זעם" (“FURY”), שהעלילה שלו מתרחשת במהלך מלחמת העולם השנייה. דיוויד אייר (David Ayer) כתב וביים את הסרט ומככבים בו בראד פיט, שיאה לאבוף ולוגאן לרמן. עבדתי בעבר עם דיוויד אייר ועם רומן וסיאנוב (Roman Vasyanov), הצלם הראשי של הסרט. שיתפנו פעולה בעבודת הקולורינג בסרט "End Of Watch" בשנת 2012. עוד לפני שהתחלנו בעבודה המשותפת ב"זעם" כבר היה בינינו בסיס של אמון הדדי, וזה היה ממש נחמד. הגישה בעיצוב המראה של "זעם" הייתה ייחודית. במקום המראה המקובל של סרטים שמתארים את מלחמת העולם השנייה, מראה שכולנו מכירים, הם בחרו במראה ריאליסטי ועכשווי יותר, כדי שנרגיש קרובים יותר לדמויות ולכל מה שהן עושות בכל רגע על המסך. אנחנו שם איתן.


רומן צילם חומרים נפלאים, כמו תמיד, ואז עבדנו יחד בשלב הפּוֹסט כדי לספק לסרט מראה מודרני יותר תוך התחשבות בתקופה המתוארת בסרט. שיחקנו יותר בגוונים הקרים, אבל הקפדנו להתאים את זה למציאות התקופה ולוודא שהאור ייראה טבעי. יש קשת צבעים מסוימת מאוד שעזרה לנו לגבש את השפה הוויזואלית של הסרט הזה.


הסרט צולם בעיקר בצילומי חוץ, בצילום אנמורפי בפילם 35 מ"מ. סצנות שמצולמות מחוץ לאולפנים תמיד מציבות אתגר, כי תנאי מזג האוויר משתנים כל הזמן. לפעמים יש יותר אור שמש מכפי שרוצים, יש צילומים שפשוט היו מוארים מדי ולא התאימו למראה שרצינו ליצור בסרט.


בעבודה בעזרת המערכת של Baselight השתמשנו במגוון רחב של כלים:


(gradients, shapes, keys ( כדי לשנות בצורה קיצונית את התאורה ולוודא שהסצינות ייראו טבעיות. המהירות ש-Baselight מאפשרת לעבוד  היא מבחינתי הדבר הכי מרשים במערכת הזו. זה עוזר לנו לעבוד במהירות ולהתמודד עם האתגר שסצינות כאלה מציבות בפנינו. אני לא אוהב לעבוד עם פריימים בודדים. אני מריץ כל הזמן את הסרט אחורה וקדימה. מהירות התגובה של המערכת היא דבר חשוב מאוד מבחינתי.


היו לך אתגרים מיוחדים או סצנות מעניינות במיוחד בפרויקט הזה?


מבחינת הקולורינג, הסרט "זעם" מציב כמה אתגרים מעניינים. הזכרתי כבר את הכמות העצומה של החומר שצולם מחוץ לאולפנים. חוץ מזה, זה גם סרט של 24 שעות – העלילה מתרחשת במהלך יממה אחת. אחת הסצנות האהובות עליי היא המעבר משעת הדמדומים לאפלת הלילה. עמדו לרשותנו כמה דקות מסך שבהן יכולנו לעשות את המעבר הדרמאטי  הזה. אני מרוצה מאוד מהצורה שבה עשינו את זה. זה גם מתחבר מיד לסצנת אקשן לילי מגניבה לגמרי, שבעיניי היא פשוט יפהפייה.


אני אוהב גם את המראה הנטורליסטי של הסרט. בבחירת הצבעים חשבנו כל הזמן על לכלוך, על חול וחצץ, על זוהמה, בוץ, שמן מנועים, דברים מהסוג הזה. רצינו שהצופה ירגיש שהוא ממש נמצא שם עם החבר'ה בשיא הטירוף.


איך היה שיתוף הפעולה בינך ובין הבמאי והצלם הראשי?


רומן, שבעיניי הוא צלם מוכשר בצורה יוצאת מהכלל, היה איתי לא מעט ועבדנו יחד בניסיון לגבש את המראֵה של הסרט. דיוויד היה מגיע פעם בכמה ימים לתרום אבחנות משלו, ואז היינו חוזרים לעבודה ובפעם הבאה שבה הוא היה מגיע, היינו מראים לו מה עשינו.


דיוויד הוא איש שנפלא לעבוד איתו. יש לו הבנה מצוינת של צבע והוא יודע לְמה אפשר לצפות מהכלים שעומדים לרשותנו. המטרה בסרט הייתה לשמור על מראה נטורליסטי, ולכן הוא לא ניסה לעשות שום דבר בצורה מוגזמת. זה גורם לסרט להיראות קצת כמו סרט תיעודי. אני אוהב את זה.


איזו עצה היית נותן למי שמעוניין בקריירה של קולוריסט?


קודם כול, צריך פשוט להביט סביב ולהתבונן בכל דבר. לצאת לטבע, להסתובב בין אנשים, להתבונן בכל דבר בכל מיני מצבים של אור. אני אישית יוצא כל הזמן לטיולים בטבע. חשוב להבין איך נראות שעות שונות ביום ובלילה. זה משהו שהתנסיתי בו בפרויקט של "זעם" כשרציתי לשמור על המראה הטבעי של סצינות.


מה צריך להיות על שולחן העבודה שלך כדי שיהיה לך יום מוצלח?


במקרה שלי זה פשוט: מערכת סאונד טובה, קפה טרי וכמובן, צילומים יפהפייה לעבוד איתם.


ספר לנו על מעבדת ה-DI (DI suite) ועל מערכת ה-Baselight.


אני משתמש ב-Baselight TWO עם תוכנת 4.4 ולוח הבקרה החדש ביותר Blackboard 2


(Blackboard 2 control panel). יש לי מעבדה נחמדה מאוד כאן ב-EFILM בהוליווד ויש לנו גם הרבה חדרי עבודה ברחבי העיר, מדי פעם אני מגיע גם אליהם.


מה מספקת לך מערכת Baselight שאין במערכות אחרות?


מהירות העבודה מדהימה וגמישות. יש כל כך הרבה דרכים שונות לעבוד אתה. תכונה מצוינת נוספת שלה היא היכולת לשמור טבלאות  המרת צבעים (LUT Look Up Table) ולהשתמש בהן בסצנות שונות. בשום מערכת שהשתמשתי בה בעבר  לא הייתה אפשרות לעשות את זה בצורה פשוטה כל כך. במעבדות EFILM יש לנו ספרייה אדירה של טבלאות המרת צבעים שנמצאות בהישג ידי בכל רגע.


גם מערכת ה-Baselight automatic tracking מדהימה. אני מת על זה שלקוחות יכולים מיד לראות את התוצאה (ביצוע שינוי  צבע באלמנט  בתוך פריים בודד והמערכת מיישמת את השינוי באופן אוטומטי תוך כדי הרצת  הווידיאו).


 


לכתבה באנגלית