עשרות מדענים בכירים ממכון ויצמן למדע הגיעו בחודש שעבר ל-61 ברים ובתי קפה נבחרים בתל-אביב, ושוחחו עם הבליינים על שאלות מדעיות פתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע, במגרת מיזם "ידע על הבר". האירוע החדשני הזה הועבר בשידור חי באתר מאקו ובאתר מכון ויצמן למדע – באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של חברת הסטרט אפ הישראלית Connesta.
אירועים דומים מבוססי הטכנולוגיה של קונסטה שמתוכננים בעתיד הקרוב: 22/5 ביקור של סרקוזי במכללת נתניה לקבלת תואר דוקטור של של כבוד (22/5) וכנס בנושא נדל"ן ושוק ההון (3/6). ההשקה הרשמית של התוכנה לשוחתפים עסקיים מתחום ה-OViP Open Video Platform – כמו Kaltura ,Brightcov ואחרים – תתקיים בתחילת החודש הבא.
.jpg "אלי דורון, מנכ\"ל קונסטה")
אלי דורון, מנכ"ל קונסטה, ומי שהיה בתחילת שנות התשעים אחד ממקימי RADvision – נחשב לאחד החלוצים בתחום VoIP, ואף הוגדר כאחד מ-100 האנשים בעולם שעיצבו את הטכנולוגיה הנ"ל. לכן אין פלא שהחזון של קונסטה היום, מזכיר את המטרות החלוציות של RADVISION: הפיכת מערכות ועידות ווידיאו לנגישות, זולות ופשוטות nשולחן העבודה.
"כשהתחלנו את RADVISION התלבטנו כיצד להעביר וידאו ואודיו דו כיווניים לשולחן העבודה במשרד, והיו לנו שתי אופציות: האחת – ISDN. השניה באמצעות רשת המחשבים", מספר דורון. "טכנולוגיית ISDN נפלה משיקולים כלכלים, משום שלא היה כדאי להחליף את כל מערכת התקשורת של חברה למרכזיית ISDN, כדי להפיק ועידות ווידיאו. הברירה היחידה שנותרה הייתה תקשורת מחשבים, שבאותם שנים התבססה על רשתות LAN.
"אנחנו אימצנו את יכולת להעביר ווידיאו על רשתות בשיטת ה"חבילות". המרנו על תקשורת IP למרות שבעבר לא היתה התקשורת הזאת פופולארית כפי שהיא היום. כתבנו פרוטוקולים כדי להתאימם לרשת לא סינכרונית, כדי ליצור קצבי העברה גבוהים, שהכרחיים לווידיאו. בשנת 1995, במקביל להשקת המוצר שלנו – החלו לעצב את התקינה העולמית בתחום זה והיה לי הכבוד להשתתף בקביעת התקינה ב-ITU. משם צמח פרוטוקול H.323 ולאחר מכן
SIP,RADVISION הפכה למובילה עולמית בתחום..
"במסגרת RADVISION הייתי הראשון בעולם שפיתח מערכת מסחריים עם NTT DOCOMO לשיחות ועידת ווידיאו על רשתות סלולר.
.jpg "ממשק הניתוב בענן")
הרעיון למוצר של קונסטה בא לי כשהייתי באיזו נסיעה לחו"ל, וקראתי שגוגל מתכוונת להשיק את 'גוגל TV' – כלומר: צפייה בתכנים של ווידיאו על גבי הטלוויזיה, כשהם בעצם מגיעים מהאינטרנט. באותו רגע נפל לי האסימון. היה לי ברור שתוך חמש עד עשר שנים, כל תעבורת הווידיאו, כולל מה שמועבר כיום דרך כבלים או לווין, תהיה דרך הרשת, ממש כפי שקרה להעברת קול על IP.
"תחום נוסף שעובר תהליך דומה הוא מערכות האבטחה. המצלמות מחוברות באמצעות IP ובעל העסק יכול לראות על מסך הטלפון החכם, מה קורה במשרדים שלו כשהוא לא שם. עצם ההזרמה של ווידיאו על גבי רשתות IP אינה דבר חדש. חברות כמו Netflix או Youtube עושות את זה מזמן. מכיוון שאני בא מעולם של העברה בזמן אמת, חשבתי מיד בכיוון של ווידיאו בשידור חי דרך הרשת. זה דבר שונה לגמרי מהזרמת תכנים שמורים.
"בדרך כלל מדובר במערכת מאד מורכבת שכוללת מגוון טכנולוגיות ונדרשים צוותים רבים כדי להפיק שידור חי טלוויזיוני. החזון שלנו הוא שכל התכנים יווצרו ברשת ויזרמו ברשת, גם בשידורים חיים. לצורך שידור חי יש כיום צורך במצלמות שמתחברות ב-99 אחוז בכבלים למערכות חומרה. זה כולל נתבי תמונה, נתבי סאונד, ומחוללי כתוביות. במרכז השליטה יושבים צוותים שבוחרים ממה שמגיע מהמקורות – מזינים ומשדרים לצופים.
"המטרה שלנו היתה להסיר את הת.jpg "מיזם \"ידע על הבר\".")
לות בחיבור מקורות השונים למערכות החומרה. אנו מאפשרים לקבל כל מקור ולנתב אותו – ללא מגבלה של מקום השידור. במקרה כזה לבמאי יהיו הרבה יותר מקורות שיוכל להשתמש בהם. פתרונות ענן בתחום העריכה יש לחברות אחדות, כמו אדובי, AVID ואחרות, שמספקות עריכה ושירותים נוספים. לשידורים חיים מתפתחת כיום תשתית רחבה שבנוסף לקונסטה יש חברות כמו LIVEU הישראלית שמאפשרות חיבור מצלמות אל הענן .
"אולם בכל אלה מדובר בערוץ אחד, בעוד אנו מקימים לראשונה חדר בקרה בענן שמאפשר ניתוב של מיגוון מקורות, ללא צורך בהורדה של המקורות לחומרה מקומית וללא תלות בחומרה כלשהי. לשידור חי שכולל יותר ממקור אחד – נדרשים שני דברים: הראשון – התכנים עצמם. השני – מי שמחליט איזה תוכן משודר לצופים שהוא ה"במאי".. הפתרון שלנו הוא מעין חדר בקרה וירטואלי, שבו החומרה היחידה היא המצלמה.
"בעיות האיכות יפתרו בהמשך הדרך עם פתוחים במצלמות, ברוחב סרט וברמות הדחיסה. כמו למשל שיטת הדחיסה החדשה h.265. אני מעריך שהמצלמות המקצועיות יכללו בעתיד מקודדים מובנים שיאפשרו הזרמת מידע מידית לענן. הבעיה כיום היא לא הטכנולוגיה, אלה העובדה שכל המערכת שמסביב – עדיין לא ערוכות לכך. החזון שלנו אומר: בעתיד הלא רחוק יהיו הרבה מקורות תוכן, תהיה דרך להעביר אותם. כל הזמן משפרים את התשתית ובמוקדם או במאוחר האיכות ברשת ה IP תדביק את האיכות המקובלת כיום גם בטלויזיה..
"אנו לא פונים לתחום הטלוויזיה הקלסית של היום. היעד שלנו הוא 'הבלוגרים החכמים'. כלומר: בעלי תוכן שמעוניינים לקיים שידור חי מיותר ממקור אחד. אנו לא מתחרים בלקוח שמצלם הרצאה במצלמה אחת, וזהו זה. אבל אם אותו לקוח רוצה לשלב בהרצאה שצילם קטעי ווידיאו נוספים, מצגת, או כל מקור נוסף אחר, אין לו כיום מערכת ניתוב. כאן אנו נכנסים לתמונה. מדובר בעיקר במי שלא משדרים באופן רצוף, או במי שמצלמים למשל מסיבת עיתונאים, שעורים לקבוצות אנשים שמפוזרות בעולם, או שידור ישיר של הופעה ממועדון.
.jpg "לירון לוי, מנהלת המכירות בישראל")
לירון לוי, מנהלת המכירות בישראל, שהייתה בצוות ההקמה של החברה – מוסיפה: "כל המו"לים שאנו מכירים כיום – כמו גלובס, וואלה ואחרים – רכשו אולפנים ומערכות כבדות, למרות שהם משדרים אולי שעה ביום. בטוח שהם לא יחזרו על הוצאה בסדר גודל שכזה ובטכנולוגיה הזאת…"
"תהליך העבודה הוא פשוט ביותר", אומר דורון. "כל מה שנדרש הוא מקור עם מקודד, שמזרים את המידע לתוך הענן שלנו. רוחב הפס הוא שיקבע את האיכות. ניתן להעלות לענן ברוחב פס של 1 מ"ב גם איכות HD (720). חשוב לזכור שבינתיים היעוד הוא לא צפייה על מסך 50 אינץ'. כרגע מדובר בצפייה על מסכי מחשב, או על מערכות ניידות. כך צופים כיום במיוחד בשידורים חיים, שתלויים בשעה מדוייקת. המקודדים הולכים ומשתפרים, וכך גם האלגוריתם של הדחיסה. במערכת שלנו נקבל את האיכות המקסימאלית.
"יכולת נוספת של המערכת שלנו היא יצירת מעין פנל וירטואלי, כך שמי שמשדר ממקום אחד, יוכל לראות על המוניטור שלפניו בדיוק את מה שהצופים רואים. במקרה של פתיחת חלונות אחדים על המסך, הוא יראה גם את עצמו לאחר הניתוב של הבמאי, דבר שישפר את האוריינטציה שלו בשידור.
"המערכת שלנו מאפשרת למי שמצלם, למשל, הופעה במועדון לילה, להוסיף תמונות ממקור אחר, כמו אתרים חברתיים. המערכת מאפשרת לראות את כל המקורות על מסך אחד ולנתב את מה שהוא רוצה להפיץ.. אנו מאפשרים הפצה במחיר הרבה יותר זול, של תכנים שבעבר פשוט לא ניתן היה להפיץ.
"תהליך העבודה פשוט. על כל מקודד IP נרשמת כתובת לאן המידע מוזרם. המידע עולה לענן שלנו. הבמאי יכול לשבת בכל מקום בעולם, בתנאי שיש לו מחשב או טאבלט (בעתיד) וחיבור לאינטרנט. במצב כזה הוא נכנס לענן ובוחר את המקורות שאותם הוא רוצה לנתב. כל המקורות מופיעים על חלונות קטנים בחלק התחתון של המסך. לחיצה על החלון תעביר את התוכן לחלון השמאלי, שהוא בפועל מציג את התכנים שכל הצופים רואים. החלון השמאלי מאפשר צפייה בתכנים בתמונה גדולה יותר, או שילוב של מספר מקורות, בדרך של חלון בתוך חלון וכדומה. תבניות קובעות את מיקום החלונות כך, שהמשתמש צריך רק לגורר ולשמוט.
"השליטה היא לא רק בתחום הווידיאו, אלא גם בתחום הסאונד. ניתן להחליט איזה סאונד נמצא באוויר, ללא קשר לווידיאו, או לשדך את הווידיאו לסאונד. השליטה המלאה נמצאת בידי הבמאי. רובי פודגור, הבמאי הראשי של ערוץ 10, היה שותף בתכנון המערכת. היא נבנתה כך שמצד אחד מזכירה מאוד ויזואלית חדר שידור, ומצד שני פשוטה להפעלה. כ'במאי' יכול להחשב לצורך העניין כל אדם שעבר הכשרה של חצי שעה ויודע לעבוד על מחשב".
חברת קונסטה רואה בקהיליית המפיקים, הבמאים והצלמים בארץ את אחד מערוצי השווק שלה והיא החלה לתדרך חברות הפקה וצלמים בשימוש במערכת.
