התהליך לא היה פשוט. לפני למעלה משנתיים איציק פסטרק, ראש חטיבת הנדסה של התחנה, ויוסי עוזיאל, מנהל מחלקת סאונד, התחילו בחלומות להפוך את הניידת למערכת הפקה דיגיטלית שתאפשר מענה לכל פרויקט נדרש, מניידת מקרטעת אנלוגית לניידת דיגיטלית שמתחברת לכל מקור סאונד (במופעים חיים), ע"י חיבורים אופטיים מהירים. את הפרויקט הובילה חברת "קילים" שבימים אלו חוגגת 65 שנה להיווסדה, בראשות מאיר קילים, גולה אבידור ועמוס סירוטה ביצעו את הבנייה והתשתית, ודני אור מנהל הפרויקט של גלי צה"ל.
בפועל הדבר היחיד שנשאר מהניידת הישנה הוא המרכב, אומר ירון אייזלר, מנהל אינטגרציה מקילים. כל הציוד הוחלף, מערכות ניתוב, הקלטה, אפילו תופי הכבלים, הכיסאות, השטיחים והמערך האקוסטי שתוכנן מחדש עלי ידי שמי משיח, "לניידת המותאמת לטכנולוגיה של שנת 2020", כפי שאיציק פסטרנק אומר, מכבלים אנלוגיים לסיבים אופטיים ועד הקלטה דיגיטלית. הניידת בנוייה משלושה אזורים, כניסה ומכלול האלקטרוניקה, חדר ייצור המוזיקה וחדר השידור. חדר המוזיקה הוא לב המערכת הכולל מערבל קול דיגיטלי של חברת Studer מדגם Vista5. למערבל הקול מספר יכולות שלא קיימות במערבלי קול של מתחרים לדברי מאיר קילים. הראשונה החשובה ביותר היא שהשליטה לא נעשית ממסך מרכזי, אלא ממספר מסכים מובנים שניתנים להגדרה (Vistonics) וכך מספר אנשים יכולים לשלוט על הערוצים לעומת מסך שליטה אחד, שיטת עבודה זו מדמה את שיטת העבודה עם מערבלי קול אנלוגיים. 
יתרון זה אפשר לנו ליצור מערכת הפעלה לשני טכנאים, טכנאי אחד מנהל ומפקח על ערוצי התזמורת בעוד שהטכנאי השני אחראי על הצד הווקאלי. מוסיף ירון, יכולות נוספות של המערבל הן שילוב של טכנולוגיית VistaMix, טכנולוגיה המקלה על הטכנאים ומונעת טעות במצבים של הזנת מספר מיקרופונים ווקאליים, הטכנולוגיה מבצעת איזון אוטומטי של המיקרופון המוביל ושמירה על שאר ערוצי המיקרופונים נקיים מרעשים ללא צורך בהשתקה, דבר המונע תופעות של שמיעת רעשי הפעלת ערוצי המיקרופון. טכנולוגיה זו בשימוש בערוץ 10 ובגיא פינס. ערוץ 9 וניידת מזמור וכן שולבה באופרה במצדה. יתרון נוסף למערבל הוא רישום ההיסטוריה של הערוץ וכך במצב של בעיה באחד הערוצים ניתן מיד לבחון מה גרם לבעיה ולתקנה. הניידת כוללת ארבעה מעבדי אפקטים סטראופוניים של lexicon מדגם PCM96, שהיתרון המשמעותי הוא שהשליטה על האפקטים נעשית ישירות מהמערבל ואין צורך בבקרים נוספים(VISTA FX) .
הדרישה במכרז לניידת הייתה ל-64 ערוצי MIX מלאים, עם יכולת גיבוי. בפועל הניידת סופקה עם 64 ערוצי מונו ועוד 20 ערוצי סטראו. לאור העובדה שהמערבל ניתן להגדרה על ידי המשתמש הניידת כיום עם 120 ערוצים. את כמות הערוצים ניתן לשנות בשינוי מאזן כמות הכניסות והיציאות או הפחתה באפשרויות עיבוד לכל ערוץ. המגבלה היחידה הנה כמות האזנה שניתן לניידת, ההזנה של הניידת מתבצעת באמצעות 2 סיבים אופטיים כפלים (גיבוי על גיבוי) כל שניתן להזין את הניידת ב128 ערוצים. לניידת 4 כרטיסים אופטיים, כיום שלושה בשימוש, שניים לטובת הבמאי, אחד להקלטה והרביעי מיועד לתוספים עתידיים.
אחד היתרונות הדיגיטליים, בנוסף לאיכות, הוא העברת כמות ערוצי סאונד גדולה על סיב אופטי שהעובי שלו ככבל מיקרופון לקלומטרים, "אפשרות להרים באצבע אחת כבל שמעביר 64 ערוצים למרחק של 150 מטר הוא מדהים", מוסיף ירון, לעומת זאת החיסרון של הצד הדיגיטלי הוא חוסר אחידות של הפרוטוקולים של מערכות ה-PA. על מנת לפתור את הבעיה שילבה חברת קילים מערכת של AuviTran, חברה צרפתית, הממירה את כל הפרוטוקולים הקיימים כיום בסביבה דיגיטלית לפרוטוקול של הניידת MADI optical, וכך אין כל מגבלה לחיבור לכל אירוע בכל מקום. פרישה של הסיב הדק וחיבור למערכת PA בשטח מתבצעים בדקות ספורות ומיד ניתן לעלות לאוויר.
הניידת כוללת 32 כניסות אנלוגיות הצמודות לניידת וכן יש לנו קופסאות במה הכוללות 64 ערוצים המומרים ומזינים את הסיבים האופטיים. שיטת עבודה זו בפועל מונעת את כל הבעיות שהיו לנו בעולם האנלוגי עם כבלים ארוכים כרעשים, הפרעות ועוד.
ההקלטה מתבצעת על גבי מחשב הקיים בניידת, קו אופטי MADI הכולל 64 ערוצים מומר על ידי ממיר של RME לתקשורת USB, ואנו מקליטים באמצעות תוכנה את כל 64 הערוצים.
האות המעורבל שהופק בחדר המוזיקה עובר לחדר השידור, בלב חדר השידור מערבל Studer מדגם On Air 1500 המשלב את הקריינות ומשדר את סך הסאונד הכולל שדרים ומוזיקה. המערבל גם שולט על התכנים שהשדרים שומעים. כמו כן ניתן לחבר את המערבל למקור סאונד חיצוני ואז ניתן להעביר שידור ללא הפעלה לחלוטין של חדר המוזיקה. יכולת זו מאפשרת גיבוי נוסף.
