בעשור האחרון השתמשו הרבה יותר בעדשות סטילס לצילום וידאו וסרטים מאשר בעדשות cine. טרום מצלמות DSLR שמצלמות וידאו השוק היה מאוד ברור, למצלמות וידאו היה ממשק למצלמה מסוג B4 ולמצלמות קולנוע הממשק היה PL, בעוד שהממשק למצלמות סטילס היה EF של קנון או F של ניקון.
הצלם דייב מקיגן (Dave McKeegan) פרסם סרטון בו הוא משווה בין שתי עדשות של חברת Irix עם אורך מוקד של 150 מ"מ, עדשה אחת לצילומי סטילס והעדשה השנייה לצילום cine שהאופטיקה של שתי העדשות זהה! בסרטון הוא מתייחס:
- שליטה במפתח
- מדידות של החשיפה
- גוף העדשה
- סמנים על העדשה
- איכות בנייה
- ציפוי
הוא מסכם:
"מלבד המראה של עדשות הקולנוע "Cooke", כמעט ואין דרך לדעת אם הפרויקט צולם באמצעות עדשת cine או עדשת סטילס. עדשה היא עדשה.
איכות הבנייה והשימושיות הן הסיבה העיקרית לצילום בעדשות cine לעומת עדשות סטילס. כשיש בעיות כמו תפעול העדשה כאשר במצלמה במיתקון (כלוב) או במצבים שרוצים לשנות את מיקוד בזמן שנושא הצילום זז (pulling focus), כדאי לנסות לצלם עם עדשת cine. כיום ישנם יצרנים רבים המייצרים עדשות cine כמו סיגמא, סאמיאנג אופטיקס, IRIX ועוד במחירים מתחרים זולים יחסים והמחירים ממשיכים לרדת.
ההפרש במחיר לא נובע בשל איכות המוצר, אלא מכמות הייצור המוגבלת.
