עיצוב סאונד ועיבוד צבע הם חלקים בלתי נפרדים מרמת גימור גבוהה של סדרה. איציק כהן, מעצב הסאונד ועידו קרילה, עורך on-line וקולוריסט על העבודה מבחינה טכנית וכמובן ברמה האישית
איציק כהן
מעצב הסאונד הראשי היה איציק כהן מאולפני ג'אנגל סאונד. המעורבות הפיזית שלי החלה בצילומים של קולומביה, היכן שהיו לנו בעיות משמעותיות יותר. בארץ הקלטות הסאונד נעשו על ידי אלי ביין, איש סאונד מומחה שאני מכיר את העבודות שלו וסומך עליו שידע להפיק את הדרישות של ההפקה. אולם בקולומביה הסאונד היה מורכב ובעייתי הרבה יותר. בשלב זה כבר הייתי כבר מעורב בבדיקת קובצי סאונד שנשלחו אלינו מקולומביה כדי לבחון מה ניתן לעשות. בפועל, כשקיבלנו בסאונד שהגיע מהצילומים בישראל מיד עברנו לשלב של עיצוב הפס קול, בעוד שהסאונד שהגיע מקולומביה עבר תהליך של תיקונים ושיפורים לפני שיכולנו לעבור לשלב של עיצוב הפס קול. אתרי הצילומים בקולומביה היו הרבה יותר רועשים, גם בגלל איכות ההקלטה וגם בגלל הסביבה – ג'ונגלים, צילום בבית כלא אמיתי ועוד. כתוצאה מכך, במילים פשוטות, לסאונד שהגיע מקולומביה לא היה "בשר", מה שדרש מאיתנו ליצור לא מעט. בנוסף, עומרי אוהב הרבה רבדים של סאונד, ודרישה זו האפילה על הדלות של החומרים שהגיעו מקולומביה.
אז איך זה עבד טכנית?
"אני קיבלתי את החומרים באיכות הגבוהה מאופוס, בפועל לא ערכנו את הפרקים לפי הסדר למרות שהפרק הראשון היה הפרק הראשון שנערך. בגלל הפרמיירה הייתה בו השקעה גדולה יותר, במיוחד לאור העובדה שהוא היה גם פרק כפול והוא גם הפרק היחידי שנערך בצליל הקיפי (סראונד). ההחלטה הזו הייתה שלי ושל עומרי, "קשת" לא אישרו את העריכה בצליל היקפי בגלל מגבלות תקציב, מה שבדיעבד היה חשוב כי הפסטיבל דרש זאת. שאר הפרקים נערכו בסטראו. כל העריכה התבצעה על תוכנת ProTools של Avid. בסדרה הזו היו אפקטים ויזואליים רבים, כך שהתחלתי לערוך את הסאונד עם חלק נכבד של אפקטים ויזואליים שנוספו על ידי דן, ולאחר מכן התאמנו לחומרים נוספים שהגיעו, לדוגמה, בקרב עם הטנק, לאחר שהגיעה הגרסה הסופית של האפקטים, נוכחנו לדעת שחסרות המון פגיעות של כדורים ברצפה ונפילות של פצצות מרגמה, זו הייתה גם הסיבה העיקרית לכך שלא ערכנו בסדר של הפרקים, אלא בהתאם למה שדן שחרר. כיום, עם שילוב של כל הטכנולוגיות הדיגיטליות בפועל, אנחנו ביחד עם עיבוד הצבע האחרונים בתהליך, מה שבדרך כלל מביא אותנו למצב שהכל כבר נגמר – גם התקציב וגם לוח הזמנים.
בכלל, הסדרה הזו הייתה חריגה מכל הבחינות, היה אקשן ברמות שלא היו בטלוויזיה בארץ, וכמות העבודה הייתה היסטרית, לכן, למרות שבסדרות בסדר גודל הזה עובדים שני אנשים במקביל, בסדרה זו עבדנו שלושה – היה ניל גבס שהיה אחראי על מספר פרקים וגם עבד במקביל על כל רעשי הרקע ואפקטי הסאונד (Foley) כחלק מהוספה של בשר בקולומביה, לדוגמה, כשהיינו צריכים ליצור מאפס את הצעדים, ריצות בג'ונגל ועוד. היה גם רועי אלבז שגיבה אותנו ועבד שעות נוספות.
מה שלקח הכי הרבה משאבים היו שני הקרבות בפרק הראשון עם הטנק והקרב בקולומביה. זה לא היה פשוט, עומרי רוצה לשמוע את המוזיקה ולשמוע ברור את אביב מדבר עם אזולאי בשקט כאשר מסביב יהום הסער. היו כאן אתגרים טכניים לא פשוטים. היו שני אתגרים: האחד, להיכנס לראש של אביב לפוסט טראומה שהתחיל במפולת שלו בשירותים ועבר כחוט שני בכל הסדרה, והנושא השני שהיה מאד מעניין להפיק את הסאונד עבורו, היה נושא הסם הלבן.
חשוב להבין שכשעושים עיצוב פס קול יורדים לפרטים קטנים שכנראה הצופה לא יבחין בהבדל, אבל בתת מודע זה יעבור. זה ההבדל בין להיות 90% לקרוב ל100%. לדוגמה, בתחום הנשקים, האנשים הטובים ישתמשו בM16 בעוד שאנשים הרעים ישתמשו בקלצ'ניקוב (ak47), שיהיה הבדל ברמה הזו. עומרי דורש שמוזיקה תשמע טוב, כמו שצריך. בעיה נוספת שהייתה לנו בגזרה הזו היא שהסדרה כוללת הרבה מוזיקה קולומביאנית, מהמסעדה של בנדה ומההאנגר של סוחר הסמים. זו הייתה גם סגה לא פשוטה, משום שבהתחלה הייתה לנו מוזיקה ללא זכויות יוצרים והיינו צריכים להתחיל לחפש מוזיקה שיש עליה זכיות יוצרים שגם מתאימה לקולומביה. גאנגל מנויים לספרייה PressPlay – ספריה מצוינת שעושה עבודה נפלאה והבחור הישראלי שמנהל אותה, עופר ישראלי, מפיק תכנים שמדברים לדרישות ולטעמים שלנו – המון מוזיקה מזרחית ומוסיקה לטינית.
דבר נוסף שהיווה עבורנו יתרון משמעותי היה המוזיקאי רועי נשיא. הוא התחיל בהתחלה, בפרק הראשון נכתבה מוזיקה בדיוק לווידאו ולאחר מכן השתמשנו בווידאו שלו כמקור נוסף מועדף. היה מאוד נוח לעבוד עם רועי. הוא הגיע לשמוע את כל אחד המיקס ונתן את התובנות שלו ואם היה צריך הוא היה הולך וחוזר עם תיקונים. אחד הדברים המרשימים, ואני חושב שזה היה כך לאורך כל ההפקה, לא היו בעיות אגו, כל הערוצים שהוא העביר היו פתוחים ואז היה אפשר לשנות את המוזיקה, כמו לדוגמה להוריד את התופים כך שיתאימו יותר לקטע מסוים.
רועי נלחם על מה שהוא רצה והיו דיונים ארוכים איך כל דבר צריך להיות. אלו דיונים יצירתיים וזה חלק מהתהליך. זה היה תהליך נפלא. כשאנחנו היינו צריכים להציג את התוצר שלנו התכנסנו הבמאי, העורך, מפיקת הפוסט, המוזיקאי, המפיק הראשי, אני ועוד איש סאונד ואישרנו את הסאונד יחד. הדיונים היו מאוד פורים. אלו לא סשנים שלוקחים שעות על גבי שעות. הפגישה הייתה נערכת בסיום כל פרק כאשר כולם היו מעלים את ההסגות שלהם כשהבמאי חותך. זה היה מאד נוח. לא בכל הפקה אפשר שכולם יכנסו לחדר וכך התנהלה ההפקה הזו, זה בסדר שכל אחד נותן את האינפוט שלו בתחום שלו ובסוף בתחום הסאונד הכול התנקז אליי ואל עומרי להחלטה. זה גם היה מאד ממצה, התהליך לא גרם לאיבוד זמן וזה לא שכיח. לראיה, בפועל, למעט קולומביה, לא היו לנו כמעט עבודות תיקון. התעמקנו בתוכן. חשוב להבין שאנחנו עובדים בקצב מהיר מאוד ובמיוחד בקולומביה, שם הצוותים רגילים לעבודה עם הפקות אמריקאיות, שם עובדים בקצבים איטיים יותר.
"גם בנושא ADR (פוסט סינק – הוספה של תמלול לאחר הצילום) היו לנו מספר דברים מעניינים. היו דמויות שלא יכולנו לשחזר אותן. זה לא קורה יותר מדיי. בדרך כלל ADR מבוצע על ידי אותו שחקן ולאחר מספר ניסיונות שהם העבירו לנו קבצים בווטסאפ, ראינו שזה לא עובד. זה פשוט לא נשמע טוב. אז עורכי הoff line שמשו מספר דמיות וכמובן שיונתן דובק המפיק שדובר ספרדית ויש לו אוזן מוזיקלית פשוט חיקה לא מעט דמויות. זה עזר מאוד. זאת הפקה שמסכימה לבדוק דברים מחוץ לקופסה, בדרך כלל אנשים נלחצים ממצבים כאלו, פה זה לא קרה. אם הייתה בעיה התגובה הייתה "בוא נראה איך פותרים אותה".
אז אתה מסכם את הפרויקט כחוויה חיובית?
"היתרון הגדול בתחום הסאונד היה עומרי, במאי שיודע להקשיב עם אוזן מדהימה שכל הזמן ציין שהסדרה שלי. אני לא פגשתי במאי אחר שעובד בצורה הזו.
עידו קרילה
לאחר שכל מחלקות הפוסט מסיימות לעבוד על החומרים שלהן, כולם מתנקזים לאופוס ושם מנצח על העבודה עידו קרילה, מנהל ה Digital Lab באולפני אופוס. עידו קולוריסט וותיק שמבין לעומק את הדרישות והצרכים של כל פרוייקט ומנווט אותם בהתאם.
כיום בדיגיטל לאב באופוס יש ארבעה חדרי צבע מתקדמים, כולם מריצים גם את תוכנת Scratch היחודית וגם את תוכנת DaVinci Resolve המוכרת. יש באופוס חדר קולנוע עם מקרן DCI 2K, שני חדרי 4k עם מסכי ענק של 65 אינץ שאחד מהם גם תומך HDR (טכנולוגיה שמתחילה להגיע גם אלינו לארץ) ועוד חדר HD.
מה היה התפקיד העיקרי שלך?
ניתאי סיפר לי על הפרויקט כשנה לפני תחילת הצילמים כך שידעתי לקראת מה אנחנו הולכים. בכל שלב של הפרויקט יש לי תפקיד קצת אחר. בשלב ההכנות בשיתוף פעולה מרשים עם אלונה בנינו שיטת עבודה והטמענו אותה מול הצוותים בקולומביה. היה צורך לוודא שהם עומדים בסטנדרטים שלנו מבחינת גיבוי החומרים, המרות, בנייה וארגון של פרויקט האופליין, תוך שמירה על כל המידע הנלווה (metadata) שמגיע מהסט והכרחי לכל שלבי הפוסט. היום בעולם הפוסט המודרני המון המון אינפורמציה הכרחית וחיונית מגיעה כמידע נלווה לקבצים והמרה לא נכונה באחד מהשלבים יכולה לאבד מידע כגון – איזו מצלמה, רזולוציית מקור, עדשה, צמצם, ASA, מהירות תריס , איזה מצגת צבע השתמשו לצפייה על הסט וכדומה…
ואיך תהליך הפוסט התרחש בפועל?
השרתים באופוס
כל חומרי הגלם שהגיעו גם מקולומביה וגם מהארץ גובו לשרת הגיבויים בדיגיטל לאב, באופן אוטומטי נעשה לחומרים גם גיבוי לקלטת מגנטית מסוג LTO. החומרים סונכרנו והומרו ל״אדיטוריאלס״ עבור עריכת האופליין ול״דייליס״ עבור צפיה ובקרה דרך שרות ענן מאובטח. כשעריכת האופליין התקרבה לשלבי סיום הוצאו החומרים הרלוונטים לדן, איש ה VFX, והחל פינג פונג של אישור עבודת ה VFX כך שלשלב הקונפורם ( שחזור העריכה מחומרי הגלם המקוריים – שינויי מהירות, שינויי גודל, מעברים וכדומה). עם השלמת הקונפורם צפיתי בפרקים דווקא ב LOG, ללא קונטרסט וללא צבע מודגש, כדי להכיר את המבנה הרגשי של כל פרק ופרק. לאחר מכן הייתה פגישה עם ניתאי ועמרי בה ניסיתי להבין מהם את החזון שלהם לנראות של הסדרה. עם התאורים שלהם נגשתי קצת לשחק עם החומרים ומצאתי כמה לוקים שנראו לי ברוח החזון שלהם. הצגתי להם אותם ואחד מהם תפס אותם מאוד חזק והפך לבסיס הטיפול בכל הסידרה. הסידרה צולמה במצלמת Arri Alexa הטווח הדינמי שלה ואיכות התמונה אפשרו באמת להכיל כיוון ספציפי על כל לוקיישן ולוקיישן. בעזרת ההקפדה של ניתאי שאיפס אותי כל פעם שהפלגתי למחוזות קצת אחרים נשמרה אחידות רעיונית וויזואלית לאורך הסידרה.
מבחינת אפקטים דיגיטליים היו דברים מורכבים מאוד בסדרה. זו הייתה הפעם הראשונה שעברתי עם דן סחר הייתה חוויה טובה מאד. אני חושב שהתעשייה שלנו הולכת ומבשילה בעניין של אפקטים ויזואליים, בעיקר בגלל רמת ניהול ורמת אומני האפקטים. הטובים ביניהם מבינים את העבודה ולא פחות חשוב את תהליך העבודה והם נמצאים בקשר עם במאים. היום יש מקום לבמאי יכול לסמוך על הפתרון שאומן האפקטים יספק ולא ירק להשתמש באפקטים כפתרון לבעיות. האפקטים הוויזואליים הם חלק מיצירת התוכן ולא פתרון לבעיות בתוכן.
לפני שהתחלתי לעבוד על החומרים, ביצעתי עם דן טסט שלם, העברתי לו חומרים והוא החזיר לי את החומרים עם האפקטים הוויזואליים עם ערוצי האלפא השונים שלהם. בהרבה מהאפקטים מוסיפים אלמנטים בתמונה כמו יריות, השתלות של מסכים, אלמנטים תלת מימדיים, וכדי שאוכל לעבוד עם האלמנטים הללו אני חייב לקבל את ערוץ האלפא של כל אלמנט כך שנוכל להתייחס לכל אחד בנפרד.
ספר על אופי העבודה עם עומרי
לעומרי יש נוכחות מאד מרגיעה. הוא יכול להתעקש על דברים שחשובים לו אבל יודע גם לוותר. יש לו הגיון בריא והשילוב הזה יחד עם הבנה טכנית מקנה לו יכולת שיפוט מקצועית טובה מאוד. חווית העבודה עם עומרי הייתה נעימה מאד, רגישה, אמיתית ונטולת מניירות.
עומרי חושב כבר על השלב הבא בימים אלה עובד על דרמת מתח חדשה "הקבר" שתשודר בקשת 12 "בשאיפה שלי בפעם הבאה להכניס עוד אנשים בשלב מוקדם יותר כמו איציק כהן (מעצב הסאונד) ועידו קרילה (עורך online וקולוריסט) שישלובו כבר בשלב התסריטים.
לסיכום, כמו שאומרים, זה לא משנה איפה אתה עובד – משנה עם מי אתה עובד. הצוות כולו מתאר חוויית עבודה מהנה עם אנשים טובים ומקצועיים, סיפור מעניין והפקה מושקעת שבה המילים "יהיה בסדר" או "נתקן אחר כך בעריכה" – לא קיימות. אין זה פלא שהסדרה הנהדרת הזו שברה שיאים והפכה אהודה בקרב אנשים רבים. כן יירבו.
לפרק הראשון -קדם הפקה והפקה
לפרק השני – קדם פוסט, off line ואפקטים
