לראשונה בעולם – דיאלוג בין דו מימד לתלת מימד – אשליה או מציאות.

לראשונה בעולם תתערוכה המציגה דו-שיח בין אמנות הולוגרפיה וצילום, התערוכה "דיאלוג" של האומן שמעון המאירי – מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה – קיבוץ ברעם

האומן שמעון המאירי: "לפני כשנתיים פנתה אלי הגב' סול לנזיני, מנהלת ואוצרת מוזיאון בר-דוד בברעם, והזמינה אותי להציג תערוכה במוזיאון. הצעתה הייתה עבורי הן הפתעה והן מחמאה.

כמו תחום הצילום אשר בתחילת דרכו נאבק לפלס נתיב הכרה אל עולם האמנות, כך גם תחום ההולוגרפיה נמצא בתהליך זהה, ועדיין נתקל במספר אוצרי אמנות המתקשים לעכל את העובדה שגם יצירת הולוגרמה הינה אמנות לכל דבר.

עיסוקי בתחום אמנות הצילום וההולוגרפיה מזה ארבעה עשורים לפחות, העלתי בדעתי את הרעיון לשלב בין שתי האמנויות הללו. עד מהרה הסתבר לי, שלא רק שמעולם לא הוצגה תערוכה מעין זו בעולם כולו, אלא שהמתח אשר נוצר בין אמנות ההולוגרפיה ואמנות הצילום הינו מרתק ופותח אפשרויות תצוגה רבות  ויוצאות דופן.

כמעט מאליו עלה השם לתערוכה : "דיאלוג".

משהתגבש הרעיון לתערוכה, החלה מלאכת המיון הלא קלה בין הקיים לבין החדש, הן של ההולוגרמות והן של הצילומים. כאן עלי להודות לסול לנזיני אשר גילתה סבלנות, רגישות וטביעת עין בלתי רגילה, ובכך סייעה לי רבות במציאת שביל האור המשותף וגיבושה של התערוכה.

עבורי תערוכה זו הינה ראשיתה של דרך מלהיבה שאת סופה אינני יודע, אך את ראשיתה המסקרנת אני מציג בפניכם במוזיאון בר דוד.

שמעון המאירי

"אז מה הם החיים האלה? הכל רק דמיון שווא, אשליה, צל חולף, בדיה אשר אין לה יסוד. כל הישג אינו אלא חלום, כי כל החיים הם חלום. והחלומות? הם רק חלומות."  מתון "החיים הם חלום" מאת פדרו קלדרון דה לה ברקה

במשך זמן רב חלם האדם למצוא דרך שתאפשר לשחזר דמויות תלת ממדיות על משטח דו ממדי או בחלל. עם גילוי ההולוגרמה על ידי המדען היהודי-הונגרי, דניס גאבור בשנת 1947, התאפשרה הגשמת פנטזיה חביבה של כותבי ספרים ותסריטים במדע בדיוני, אשר יצירותיהם מלאות דמויות תלת-ממדיות נעות, מדברות ונראות ממש כדמויות אמיתיות. עבור גילוי ההולוגרמה הוענק לגאבור פרס נובל בפיסיקה בשנת 1971.

ההולוגרמה מעבירה לעינינו את כל המידע החזותי שמגיע מהגוף המצולם על כל שלושת ממדיו, בניגוד לצילום רגיל, המעביר לעינינו רק שני ממדים. ההולוגרמה רושמת על סרט הצילום את מפגש קרני האור שהוחזרו מגוף תלת ממדי, עם קרן אור ישירה. הארת ההולוגרמה באור מתאים, גורמת לשחזור כל הקרניים שהגיעו מהגוף, כלומר, ליצירה מחדש של הגוף התלת ממדי.

הולוגרמה היא כמו קסם. היא יוצרת אשליה. על גבי משטח דו מימדי נראה האובייקט במופע התלת מימדי שלא עד שכמעט אפשר לגעת כעצם אמיתי ומציאותי.

האמן שמעון המאירי עוסק זה שנים רבות בתחום הצילום. "עבורי, כמי שהתחיל לצלם בגיל 13, היוותה ההולוגרפיה אמצעי למימוש רעיונות במימדים שונים. כמכחול ביד היוצר, אני משתמש בלייזר ובעדשות שבמעבדה ומרגיש בר מזל להגשים את החלום, ליצור ולהתהלך בשביל המואר."

עם השנים הפך את התחביב למקצוע שמעון רכש השכלה בתחומי הפיסיקה, האופטיקה והאמנות, בארץ ובעולם. מיד לאחר שסיים את שירותו הצבאי שילב את לימודי האמנות בתחום שסיקרן ומשך אותו יותר מכל – ההולוגרפיה. שמעון נמנה כיום בין קבוצה קטנה מאד של אמנים אשר רתמו את תורת ההולוגרפיה ליצירה אמנותית. תחום עשייתו הינו רחב וכולל תערוכות, ביצוע עבודות לפי הזמנה, פרסום והרצאות.

בתערוכה "דיאלוג", המוצגת במוזיאון בר דוד, מתרחש דו שיח בין הצילום השטוח והדו מימדי לבין ההולוגרמה הבונה בעזרת קרני האור, תמונה תלת מימדית. הדיאלוג מתרחש גם במימד אחר. הוא קורה במרחב המחשבה וההתבוננות שבין המציאות עצמה, אם קיים דבר כזה, לבין חווית האשליה בבריאתנו את המציאות שהרי לא הצילום ולא ההולוגרמה הם המציאות עצמה. הדיאלוג הוא המציאות והאשליה,  הדבר האמיתי והתחליף שלו בעולם חומרי ומתעתע שאין אפשרות לדעת את האמת לגביו.

סול לנזיני

דיאלוג על קירות המוזיאון

דיאלוג

ההסכמה על זכותו של הצילום להיחשב כאמנות הולכת ומתבססת, ומוזיאונים רבים מציגים תערוכות צילום ורוכשים עבודות של צלמים לאוספים שלהם.

בעוד הצילום והצלמים עסוקים בביסוס מעמדם כאמנות ואמנים, מגיע שמעון המאירי ומציג לנו את ההולוגרפיה.

ההולוגרפיה- טכנולוגיית צילום באמצעות קרני לייזר המבוססת על חוקי הפיזיקה של האור – האם היא רק טכנולוגיה או אולי טכניקה היכולה לשמש כאמצעי לביטוי אמנותי.

כאוצרת ומנהלת מוזיאון האדם והחי ברמת גן, אני עוקבת אחר עבודתו של שמעון המאירי במהלכם של כשני עשורים, ורואה בעבודותיו את התהליך של הפיכת הטכנולוגיה לאמצעי של ביטוי אמנותי.

עבודותיו הראשונות של שמעון היו התנסויות מעניינות הבודקות את טווח היכולות של ההולוגרפיה, בעיקר בתחום הביטוי התלת מימדי. עם השנים, החל שמעון לבחור את האובייקטים לצילום באופן כזה שהתוצאה המתקבלת מהשימוש בהולוגרפיה – תהווה אמירה אמנותית מנקודת מבטו של שמעון כאמן. המעבר להולוגרפיה צבעונית ושילוב של עבודת מחשב הרחיבו את האפשרויות, ושמעון יכול עתה להתמקד יותר ויותר באמנות, כשההולוגרפיה משמשת אותו כמו המכחול והצבע בידי הצייר.

שמעון המאירי שהתחיל את דרכו כצלם חובב עוד בנעוריו, חש בשלב מסוים שיש מקום להרחיב את הגבולות ולשלב את אהבתו הישנה לצילום עם ההולוגרפיה החדשנית. בעבודותיו האחרונות, שמעון אכן יוצר את הדיאלוג המתבקש והמעניין, הן בצורה והן בתוכן, בין הצילום המסורתי לבין ההולוגרפיה. כאשר הוא בוחר נושא מסויים, הוא יוצר סדרה של  עבודות המקיימות בתוכן דיאלוג ברבדים שונים ומרקמים שונים. התוצאות  מרתקות ביותר ואותן אתם יכולים לראות בתערוכה הנוכחית.

דורית ווליניץ

מנהלת ואוצרת מוזיאון האדם והחי, רמת-גן