מימין לשמאל: מאיר קילים, בעלים של חברת קילים, וולקר שמיט, סנהייזר ומיכאל ברנס, עורך אתר AV

מופע המוזיקה הגדול ביותר בעולם יתקיים השנה בישראל, וכבכל השנים חברת סנהייזר אחראית על כל נושא הסאונד המשודר (לא כולל מערכת ההגברה הקיימת באולם). פגשנו את וולקר שמיט (Volker Schmitt), מנהל בכיר ואחראי סאונד מחברת סנהייזר באירוויזיון ואת מאיר קלים, בעלים של קלים, יבואני סנהייזר בישראל.

גני התערוכה נבחרו למיקום האירוע, פירוש הדבר הוא שישנה תשתית מעולה אבל האולמות אינם ערוכים מבחינה אקוסטית. “המטרה שלנו היא להביא את הסאונד הטוב ביותר ל250 מיליון צופים, לגבי 10,000 הצופים באולם – זה איננו התפקיד שלנו.” אומר וולקר שמיט

 

“הבדיקות החלו לפני מספר חודשים. בפועל, הגענו בחודש דצמבר ובחודש מרץ כדי לבדוק את הספקטרום והיינו חייבים לבדוק זאת בזמנים שונים על מנת לראות אם יש שינויים. בין הבדיקות ישנה בדיקת הספקטרום בתוך האולם ומחוצה לו על מנת להבין אם המתחם עצמו עוזר לנו, מונע רעשים ועוד. באותם ביקורים אספנו מידע. עבורנו הכנה היא 90% מהעבודה. אני תמיד אומר שאני רוצה שהעבודה הזו תהיה ממש משעממת, וכדי להגיע לכך עליי לתכנן באופן מדוקדק ומפורט.”

מיקומי האולמות באירוויזיון

“זאת הסיבה שאנחנו מקדישים זמן רב והון כסף על ההכנות. בביקורים המוקדמים אנחנו בודקים מה אנחנו צריכים מבחינת ציוד והיכן נמקם אותו. בנוסף לכך שהאולם אינו אקוסטי, היינו צריכים לטפל בעוד שני אולמות: הגרין רום, האולם בו שוהים הזמרים לאחר ההופעה ובו 2000 צופים חוץ מהם, לעומת האולם הראשי שבו נמצאים 8000 צופים וכן העיתונות. בשנה שעברה הכל היה במתחם אחד ואז הטיפול היה פשוט, אבל בישראל החליטו שצריך לפתוח את הדלתות ולבנות אוהל מעבר.

הבחירה בציוד נקבעה כמו בשנה שעברה. מערכת DIGTAL 6000 ומערכת מוניטור לאוזן סדרת 2000 עם אוזניה IE40. הבחירה אינה מפתיעה היות שאלו הדגמים הטובים ביותר בחברה ועבדו גם באירוויזיון בליסבון. מערכות אלו מדויקות מאוד ואינן מושפעות מתדרים סמוכים. כאשר עובדים על פרוייקט בסדר גודל כזה, הכולל עשרות ערוצים, נדרשות מערכות מסוגים כאלו וסנהייזר היחידים שיכולים לתת מענה כזה. באירוויזיון הנוכחי יוצבו 104 מיקרופונים ועוד 50 מערכות אוזן, וזה לפני שדיברנו על המערכות של מדונה.

האולם המרכזי – המופע

מתחת לטריבונות מערכת המקלטים

באולם המרכזי יוצבו חמישה ארונות ציוד למקלטים. לכל מערכת מקלטים יש מערכת אנטנות נפרדת המחוברת למקליטים. הסיבה לשימוש בכל כך הרבה אנטנות היא הצורך בגיבוי. ההגדרות של EBU, לפיהן שישה זמרים לכל היותר יכולים להיות על הבמה במקביל, פירושה הימצאותם של שישה מיקרופונים ידניים, שישה מיקרופוני צוואר עם משדרים – כי צריך להיות ערוכים לכל מצב. זאת אומרת שלכל סיבוב נדרשים 12 מיקרופונים. “בזמן שזמר אחד שר, מכינים את הזמר הבא בתור עם עוד סט של 12 מיקרופונים, באותו זמן הזמר הקודם ירד והתפנו עוד 12 מיקרופונים, כך שניתן לנהל את ההפקה הזו עם שלושה סבבים. בסך הכל ישנם 36 ערוצים והסיבה שיש לנו 104 ערוצים היא גיבוי. חשוב לזכור שחלק מהזמרים הם חדשים והם מתרגשים. בשנה שעברה היו לנו שני מקרים בהם הזמר שכח את המיקרופון בשירותים והוא בא לבמה,

מערכת הניתוב והשליטה על יחידות האוזן

לכן חייבים שיהיה גיבוי ולכן יש לנו כל כך הרבה מערכות עצמאיות. לכל דבר יש גיבוי, אם מערכת אנטנות נופלת אני משתמש בארון התקשורת הבא, גם בתחום המתח, אנחנו מקבלים מתח מחברת חשמל בנוסף לחיבור למערכת גנרטורים שפועלים על דיזל. למזלנו אין הרבה בעיות בנושא זה ולכן אנחנו משתמשים במתח המגיע מהגנרטורים לקירור של האולם.”

“זו גם הסיבה לכך שיש לנו שני מערבלים בכל נקודה, לבקרה שני מערבלים, מערבל ראשי שני מערבלים, שני מערבלים לבדיקה הסופית וכן ישנן שלוש מערכות protools מקליטים. שלא יהיה ספק – השירה היא בזמן אמת ללא כל שינוי. אנחנו לא אחראים על הזמרים, אנחנו אחראים שמה המיקרופון קולט ישמע בבית הצופה. בסופו של דבר, אני יכול לנתק כל דבר והמערכת תמשיך לעבוד.”
כל מערכת השליטה על הערך האלחוטי מוקם מצד שמאל של הבמה מתחת לצופים.

הגרין רום
מערכות הגרין קום היא גרסה מצומצמת של האולם הגדול וקיימות בו מערכות מיקרופוני יד המיועדים למנחים. המנחה מעביר את המיקרופון למרואיין. בפועל, בגרין רום ישנן 12 מערכות מיקרופונים וביניהן מיקרופוני היד של המנחים, מיקרופוני מדונה של המנחים, מערכת מוניטור אוזן וכמובן גיבוי. הזמרים שומעים את השאלות בגרין רום דרך מערכת ההגברה הקיימת באולם.

חדר העיתונאים
חדר העיתונאים נותן מענה לכ-2,000 עיתונאים, כולל בלוגרים. באולם כ-750 עמדות ובנוסף באולם הסמוך ארבעה חדרי מסיבות עיתונאים לראיונות אחרי חצאי הגמר והגמר. לאור האפשרויות במערכת 6000, המחרק מחדר העיתונאים לא מפריע, מתאמים גם את מערכות המיקרופונים האלו, הסיבה פשוטה – לעיתים המראיין יוצא מחדר העיתונאים כאשר המיקרופון עובד ועובר לחדר הגרין רום, למרות שהמראיין כבר מחוץ לקליטת  המקלט המיקרופון עדיין ישדר ואלמלא ניהול הערוצים, המראיין עלול להפריע למערכת הגרין רום. כמו כן, המנגנון יכול לשמש כגיבוי, ניתן לקחת את המיקרופון מחדר עיתונאים לגרין רום.

בנוסף חברת קילים סיפקה באולם זה את מערכות ההגברה המבוססות על meyer sound הכוללת ממשק ל120 קופסאות עיתונים חדישות מתוצרת audio press box.

ניהול התדרים
לפני האירוע אנחנו ממפים את כל התדרים ונועלים את התדרים של המערכות. בפועל מבצעים את ההגדרות בגרמניה; המערכת נמכרה לחברת השכרות איטלקית ולחברה נוספתם בארץ, המערכת כוללת את המיקרופונים ואת מערכת האוזניות. הציוד עובד בכל יום בשבועיים שלפני, ללא הפסקה ונבדק בכל העת. מהניסיון שלנו בעיות בציוד אלקטרוני מסוג זה מתרחשות בימי ההפעלה הראשונים או לחלופין בסוף חיי המוצר. באחת הבדיקות השנה, התעוררה בעיה עם המערכת לאוזן, זוהי עוד שיטה לבדוק שכל המערכות עובדות, בדיקה חשובה בפרט בישראל לאור הצורך בשילוח מוטס ותשלום מכס, בניגוד לאירוויזיון בשנה שעברה בליסבון, שם אפשר היה פשוט לשלוח במונית. למרות כל הבדיקות יש לנו מכל בורג במערכת שנים שלושה ספר

מתחם הגנרטורים

הגנרטורים גורמים לבעיות מסוג רעשי רקע, אבל לא רק הם – על הבמה קיימים קירות וידאו באיכות 6K מדהימה, האיכות הגובהה ביותר בהיסטוריה של האירוויזיון, הקירות מסתובבים וזה מהפנט. אולם ‘אין ארוחות חינם’, קירות אלו מפיקים הפרעות RF וכמובן שיש גם רצפת LED שגם מקשה על הסאונד. לכן ישנו הכרח במציאת המיקום הנכון של האנטנה.

“המקימים של כל מערכת הסאונד היא קבוצת אנשים בינלאומית המונה אנשים מדנמרק, קוראיה, ברזיל, גרמניה, הולנד וכמובן ישראל. לאחר ההקמה נשארים שני טכנאים מנוסים ומתאם; אולם השנה השארנו שלושה טכנאים, מאחר שקיימים שלושה אתרים במקומות נפרדים ומרוחקים. בסך הכל, 40 אנשי צוות עובדים בתחום מהסאונד מתוך 350 אנשי הצוות. הצוות של מדונה כולל עוד 120 איש שהצטרפו, בתחום הסאונד הביאו עימם מערבלי קול שלהם, אולם בתחום המיקרופונים הם משתמשים במקליטים שלנו, מכיוון שהם משתמשים בדרך כלל במערכות סינהייזר, כולל מערכת המוניטור באוזן.”

לפני תחילת האירועים, הבדיקה המדוקדקת נעשית ברמת השירים, כשבוע לפני תחילת השידורים מגיעים סטודנטים שרוצים לחוות במות גדולות ואלו שרים את השירים, בדרך כלל הם אפילו לא מדברים את השפה, לדוגמא בשיר הצרפתי, האוקראיני או הפיני הם לומדים את המילים במיוחד, הם עושים את אותם תנועות ריקוד כמו של המקור, ולפעמים התוצאה אפילו טובה מאד.

מסלול המשלחות
המקום הראשון של הזמרים הוא בועת המתחרים, שם הם יכולים לנוח, להתאפר, לעצב שיער ולהחליף בגדים. בחזרה הראשונה הם יגיעו לשם שעה וחצי לפני שהם עולים על הבמה.

חדר בדיקת עוצמת מערכות האוזן

השלב הבא הוא חדר בדיקת הסאונד. זהו חדר אקוסטי שנפתח רק בחזרה הראשונה ונפתח שוב רק לבקשות מיוחדות. בחדר זה בודקים את מערכת המוניטור לאוזן. בשלב זה מתחיל איסוף המידע על הזמר. הזמר מקבל מספר קבוע שילווה אותו עד לגמר. בחדר הזמרים פוגשים לראשונה את “מקום החניה” שלהם, ריבוע קטן הממוקם מול מערבל הסאונד שהם חייבים לעמוד בתוכו. במקום זה הזמרים ישמעו את הביצועים שלהם ותיקבע עוצמת הסאונד של האוזנייה. המטרה היא להוריד את הלחץ מהזמר (במיוחד לאור העובדה שרבים מן הזמרים אינם מנוסים) הזמר לא צריך לגעת או להתעסק בשום דבר שקשור לסאונד. בחדר הזה אין רמקולים, רק מערכת אוזן. בפועל, יש הבדל בין מה ששומעים בחדר בין מה ששומעים באולם כיוון שבאולם ישנה מערכת הגברה וסאב ואז הזמר גם מרגיש את הסאונד. למעט תופעה זו אין כל הבדל. לאחר קביעת עוצמת הסאונד באוזניה הם עוברים

לעמדת לבישת ערכות מערכת המיקרופון “מדונה” שכוללת את המשדר, המיקרופון וסידור של הכבל מתחת לביגוד. בנוסף, מתקינים את מערכת המוניטור לאוזן שכוללת את המשדר ואת יחידת האוזן והכבל המוביל, כל מתמודד יעמוד שוב בריבוע שלו ושני אנשים (גבר ואישה) יחברו את המשדר והמקלט לזמר. זמרים שמשתמשים במיקרופון יד יחוברו רק למערכת מוניטור באוזן, לחגורה או לפאווץ’ מיוחד שנתפר לביגוד, זאת בהתאם להנחיות סנהייזר שעומדים בקשר עם המתמודדים שבועות לפני הגעתם לישראל.
“מכיוון שאנחנו משתמשים במערכות מסדרת 2000 לא אמורה להיות בעיה עם סוללות למשך כל ההופעה מכיוון שהן מספיקות לארבע שעות שידור. למרות זאת, יש לנו איש שעוקב כל הזמן על עוצמת הסוללת המוצגת במערכת הבקרה של כל יחידת שידור.

העמדה הבאה אליה עוברים המתמודדים היא עמדת הביקורת הסופית.
זוהי העמדה האחרונה שיש לנו כאנשי צוות גישה לזמרים וקבלת המיקרופונים יד, בשלב זה זמרים יקבלו את המיקרופונים יד למי שלא משתמש במיקרופון מדונה, וקיימת מערכת מלאה הכוללת שני מערבלים (אחד גיבוי) שמאפשר לבדוק את כל המיקרופונים האלחוטיים, מערכת מוניטור האוזן מוזנת בשלב זה כבר מהסואונד באולם וזאת על מנת שלא ישנו את העוצמה של המקלט. מחדר הבקרה האחרון הם עוברים לנקודת המתנה עד שיעלו לבמה, שם שוב הם עומדים בריבועים מסומנים. מקסימום הזמן לביצוע התהליך, החל משלב התקנת מערכת המיקרופונים ועד שהמתמודד עולה לבמה עומד על 3:45 דקות.

בחזרות אוספים את כל המידע על הזמר, ומרכזים אותו בדפי מידע הצמודים לכל נקודות ההצטיידות, כולל את תמונתו ומספר הברזל המלווה אותו לאורך כל התחרות, זאת על מנת לוודא שהזמר לא מתבלבל. “אנחנו מוסיפים מדבקה על הבגד שלו עם המספר, סוג המיקרופון שבו הוא משתמש, עוצמת מוניטור האוזן, ואפילו את הגובה סטנד המיקרופון.”

חשוב לבודד את הזמרים משאר צוות המלווים שלהם, זאת כדי שהמלווים לא יתערבו בתהליך עצמו, אולם לעיתים מתעורר צורך לתקשורת בין הצוות, מנהל הלהקה רוצה לשנות משהו, תנועה או תזמון של זמן. אסור לאף אחד לעלות על הבמה למעט לאדם נוסף, ה-liaison (איש קשר, תפקיד שלא קיים בארץ) המיועד לוודא שהכל בסדר ברמת הזמר, לא ברמת שרשרת כיול; הוא מנסה להרגיע את הזמר, שואל על מצבו ומרגיע אותו: “אני איתך, כיצד אני יכול לעזור לך, האם אתה רוצה לשתות, האם הסאנד באוזן ברמה הנכונה” ועוד. בפועל הוא סוג פסיכולוג של הזמרים, ועל מנת לבצע זאת איש הקשר מצויד בשני מערכות מוניטור אוזן, זאת בכדי להעביר בקשות מגורמים שונים, התקשורת שלו נעשית ישירות מול הזמר, כך אף אחד לא שומע את שיחתם וגם לא מעמיסים על הרשת. הליאזון משדר את המידע למרכז דרך מיקרופון בעל לחצן PPT המאפשר העברת מידע לכל האנשים במערכת, מערכות ראש, מערכת הקלטה, ומערכת תקשורת חיצונית המאפשרת חיבור של אנשים שלא מחוברים למערכת הסאונד. מערכת ההקלטה מיועדת לתת מענה לבדיקה שהכל עובד בהתאם לסטנדרטים. בפועל, באחת החזרות לאחר שאחד הזמרים ירד, המנהל שלו טען שהזמר לא שמע את המוניטור באוזן. בשלב זה חוזרים להקלטות ובודקים כמה זה נכון.

לאחר ההופעה הם עושים את אותו מסלול בדיוק, ו”חונים” שוב בריבועים מקבילים כדי לבצע את הורדת הציוד.

“הבעיה העיקרית שיש לנו הוא נושא התדרים. ישנם 2000 עיתונאים, חלקם מצוותי טלוויזיה המגיעים עם מצלמה ומיקרופונים אלחוטיים ונכנסים למתחם, למרות שאסור להשתמש בכל גני התערוכה באף מיקרופון אלחוטי, והצוותים מתחייבים על כך לפני הכניסה למתחם. אנחנו רצים אחריהם לוודא שיפסיקו את ההפרעות הללו.

“אנשי הצוות שלנו צופים כל העת במנתח ספקטרום כדי לראות אם נכנס משדר נוסף למתחם והצוות של משרד התקשורת האחראי על הספקטרום יוציא אותם מהמתחם לאחר אזהרה אחת.”

הצוות שמתפעל את האירוויזיון מורכב מ-350 אנשים, מתוכם 40 אנשי סאונד. בנוסף לכך 130 אנשי צוות של מדונה

האירוויזיון במספרים:

  • 232 מיקרופונים
    • 104 מיקרופונים אלחוטיים
    • 42 משדרים למערכת מוניטור באוזן
    • 160 מקלטים למערכת מוניטור באוזן
    • 36 תוספות של הרגע האחרון
  • אנטנות
    • 15x A5000CP
    • 14x A2003
    • 12x A1031
  • קילומטר כבל RF
  • 16 מערבלי סאונד

מספרים כלליים:

  • 54 ימים מההקמה ועד הפירוק
  • 250 משאיות ציוד
  • 250 קילומטר של כבלים שונים
  • 185 טונות ציוד תלוי באוויר
  • 6500 טרסים
  • 2100 אביזרי תאורה
  • 11 לוחות בקרה לתאורה
  • 36×12 קירות וידאו LED
  • 250 מטר רבוע של קירות וידאו
  • 260 נקודות WiFi
  • 140 נקודות רשת
  • 20 קילומטר סיבים אופטיים