אנטוני בורדיין חתם עם CNN על עונה נוספת של התוכנית הנסיעות בעולם Parts Unknown בהפקת Zero Point Zero Production .


הפרק הראשון של הסדרה – Myanmar – שכבר מועמד לפרס איימי –  צולם תחת ניהולו של זאק זאמבוני שנצמד לטכנולוגיות חדשות של צילום ותחת השפעתן החליף ציוד מספר פעמים במהלך ההפקה. כסוס העבודה בפרוייקט הוא מכנה את מצלמת PMW-F3, שעליה הרכיב את עדשת 19-90mm Cabrio T2.9. העדשה נבחרה בשל משקלה הנמוך ואורך המוקד הגדול. את המצלמה ניתן להשיג גם עם העדשה הוותיקה והמהירה יותר: Super Speed Mark II של Zeiss, שמתאימה לצילום בתנאי אור קשים יותר.


"בנסיעות צילום השאיפה היא לא להיות מוגבלים למצלמה אחת ולכן לקחנו אתנו גם את NEX-FS700 של סוני, שמאפשרת צילום באיכות 1080p בקצב של עד 480 תמונות בשנייה", מסביר זאמבוני. "הצוותים משתמשים היום גם במצלמה PMW-F5, אבל F3 היא עדיין המצלמה העיקרית. עשינו שימוש גם ב-C300, ולא היו לנו אליה כל טענות – אבל היא עדיין לא יכולה להחליף את F3.


 


לצרכים מיוחדים השתמשה ההפקה במצלמות GoPro מדגם HERO3 שהותקנו על מטוס, על אופניים, על מכוניות ואפילו על אנשים. "אנחנו מתקינים מצלמות GoPro על כל דבר", אומר זאמבוני. "בעיקר כשנדרשת זווית יותר יצירתית. אנחנו מצלמים S-Log 4:2:0 ישירות לכרטיס. התחום הדינמי המורחב הוא מצויין ב-F3. אבל טוב יותר ב-F5.


"הקלטת log חשובה מאד בעבודה על סרטים דוקומנטריים. יש הרבה מצבי אור שאין די זמן או מספיק תקציב כדי להתמודד אתם ובצילום Log נשמרים פרטים גם במקומות מוארים וגם במקומות מוצללים. לדידי – ככל שהתחום הדינמי גדול יותר, טוב יותר. איש הצבע המוכשר שלנו עושה נפלאות עם תוכנת DaVinci Resolve של Blackmagic Design.


 


זאמבוני משתמש במהלך צילום במוניטור 5.6 אינץ' של TVLogic , תוך הצגת אורך הגל לבדיקת החשיפה. לדבריו תהליך העבודה שלו מצריך כלים מדוייקים בשטח לבדיקת החשיפה ולכן הוא נשען על יכולת של מדידת נקודה (spot meter) של F3, מאפשרת בחור חלק קטן מהתמונה ולשייך לו את IRE.


"מה שלא משתנה עם הטכנולוגיה היא חשיבות התאורה המעוצבת, בעיקר של פנים", הוא מסביר. "תמיד חייבים להפיק את המאקסימום מצילום פנים של אנשים. משיגים את זה על ידי זווית הצילום ועל ידי עזרה עם תאורת LED. בעיקר חשוב האור בעיניים. זה חשוב יותר מהיופי של מקומות הצילום…"


 


הצוות של זאמבוני מקליט ישירות על כרטיסים (SxS למצלמות סוני) "אבל אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו עובדים עם קלטות" אומר כריס פולקנר, המנהל הטכני והפוסט של חברת ההפקה. " הצוות יוצא לדרך עם 70 כרטיסים או יותר – ואנחנו מעבירים את המידע רק לאחר שובו. מצלמים


80 או 90 שעות, החומר מגיע לפוסט ואנו מעבירים אותו במשך שלושה ימים לשרתיAvid Unity. כך שהעריכה מתחילה בדרך כלל כעבור שבוע".


 


התכנים מצולמים ב-24p בפורמט הבסיסי של המצלמות (XDCAM, AVCHD), מעובדים על ידי הצוותים בפוסט, מומרים למדיה DNX ומוכנים לעריכה על 22 מערכות Media Composer 6.5 שעובדות מסביב לשעון. הסאונד מוקלט במיקרופונים אלחוטיים (צוואר או בום) ישירות על המדיה של המצלמה והחמרים שמגיעים ממספר מצלמות – מסונכרנים לקובצי הסאונד.


 


"לאחר ההזנה של חומרי הגלם, מתחילים לקטלג אותם כך שהעורך יכול לראות מה זמין מכל זווית ויש לו גישה לסאונד המתלווה", מסבירה אנג'י דיקס, בעלת ניסיון כעוזרת לעורך במגוון הפקות. "בדרך כלל משתמשים בבסיס זמן (TC) כדי למיין את חומרי הגלם ואת קובצי הסאונד המצורפים. אבל לא תמיד. במצלמות קנון 5D או 7D לא קיים בסיס זמן וההתאמה נעשית לפי העין. הגישה שלנו היא גישת האסכולה הישנה: שום דבר לא נערך בשטח, בין השאר כדי לאפשר לצוותים להתנייד בקלות. זה הרבה יותר הגיוני".


 


מקור הכתבה