הצלמת Michelle McCabe צילמה סרט תיעודי על ילדים חולי שחפת בארצות שונות בעולם. הסרט מומן על-ידי TB Alliance, גוף ללא מטרות רווח המתעד את התפשטות מחלת השחפת בעולם. ב-19 ימי הצילומים האינטנסיביים עברה מקאבי לא פחות מ-56,000 קילומטרים.


"צילום בתנאים כאלה מצריך מצלמה מיוחדת", היא מספרת. "עבורי זו הייתה FS7 של סוני עם עדשת FE PZ 28-135mm F4 G OSS SELP28135G, שעברה תלאות רבות במסע הארוך. למעשה, רכשתי את FS7 כגיבוי למצלמת C300 של קנון, שאיתה אני עובדת בדרך כלל. הכוונה הייתה להשתמש ב-C300 כמצלמה עיקרית, ואילו ה-FS7 תשמש אותי רק לצילומים בהילוך איטי. אחרי שלושה ימים, כשעמדתי על הביצועים המרשימים של ה-FS7, היא הפכה למצלמה הראשית.


"ריאיינו חולי שחפת וצוותים רפואיים בכפרים קטנים ובערים כמו קייפטאון, בנגקוק ומנילה. את הרוב המכריע של הצילומים ביצעתי ללא חצובה. החזקתי את ה-FS7 בידיים עשר שעות ביום, והיבלות בכפות ידי מדברות בעד עצמן. המצלמה מתאימה לגוף בצורה מושלמת. מבחינתי, זו מצלמת handheld הרבה יותר נוחה מה-C300. האמת שהעדפתי להחזיק את המצלמה בידיים, כדי שלא לבלוט ולהפריע למהלך הראיונות.


"מבחינה ארגונומית, אני משתדלת לצלם כאשר המצלמה נתמכת מלמעלה ועל הכתף. התיפעול חלק ומאפשר צילום בסיגנון run-and-gun. אתה יכול לרוץ אחרי ילדים בדרך עפר בכפר, והמצלמה נעה מצוין. משיכת המצלמה על הכתף שלי הייתה הרבה יותר קלה ממה שציפיתי; שינוי קצבי תמונה ומיקוד וF stop היו פשוטים וקלים, כמו גם התנועה בזירת הצילום.


"צילמנו חולים, רופאים, נציגים של שירותי הבריאות והורים. ראיונות רבים התקיימו בבתים ובקליניקות. שום דבר לא היה פורמלי, לא היו צילומי אולפן. הקונספט היה להציג 'יום בחיים' של ילד חולה שחפת, להמחיש עד כמה קשה לשמור על משטר של טיפול תרופתי כשמדובר בילדים. לתרופות נגד שחפת יש הרבה תופעות-לוואי, והילדים הללו צריכים להתייצב כל יום במרפאה לקבלת הטיפול. רצינו להראות איך נראית שיגרת-החיים שלהם.


"היו מקרים בהם צילמנו ארבעה עד חמישה אנשים שנדחסו לחדר בשטח של פחות מ-5 מ"ר. אני עצמי הצלחתי להתכווץ עם המצלמה באחת מפינות החדר, ולעבור בשתי לחיצות  מצילום 1080p להילוך איטי. כל פונקציה שהייתי זקוקה לה נמצאה בקצה האצבעות. כאשר מצלמים דוקו אין תסריט כתוב מראש, כך שהכל יכול להשתנות בשבריר של שנייה וחשוב להיות מצויד במצלמה המתאימה שתיתן מענה לכל התפתחות.


"אני חייבת לציין שבהתחלה ממש נבהלתי מכמות המפרטים של המצלמה. אמרתי לעצמי: 'אלוהים, אני לא רוצה לחשוב על כל האפשריות הללו, מי צריך כל-כך הרבה אפשרויות!' אבל אחרי שלמדתי את התפריטים והעברתי את הפונקציות השימושיות לעמוד המשתמש האישי – גיליתי שהשד לא נורא כל-כך.


"במחשבה לאחור, קשה לי לשים את האצבע על המאפיינים הייחודיים של המצלמה והעדשה. מה שכן, אני יכולה להגיד שבסך-הכל, המצלמה ענתה בצורה מושלמת על דרישות הצילום, בכל רגע ובכל מצב.


"צילמנו במרבית שעות היום, בתנאי תאורה ורקע משתנים. ביום אחד הייתי עוברת מצילום חוץ ברחוב לצילום בשוק, לצילום בתוך בית-חולים עם תאורת פלורסנט ומשם בחזרה לאור השמש ברחוב ומייד כניסה לבית אפלולי. המצלמה תיפקדה מצוין בכל המצבים הללו, גם בימי צילומים של עשר שעות ויותר ביום.


"העובדה שיש רק מצלמה ועדשה אחת תרמה רבות. מארז קטן להסתובב איתו. ברמה האישית אני לא משתמשת בזום, אלא בעדשת פריים גדולה ומדלגת בין שישה פוקוסים שונים. האפשרות לעבור מ-28 ל-135 בעדשה אחת היא יתרון עצום. סוני מייצרת עדשת  F4, שהיא די איטית, והשאלה הראשונה ששאלתי: למה הם לא מייצרים עדשת 2.8? אבל בשטח זה לא הרגשתי את ההבדל. העדשה היא ממש קלה ומאפשרת שליטה על הזום. כאשר אתה בפועל צוות אחד זה חשוב מאד.


הסרט צולם באיכות UHD (3840×2160) ללא מקליט חיצוני, רק עם הכרטיסים XQD של סוני. הם היו צריכים להתמודד עם הרבה מידע ובמבט לאחור הייתי רוכשת הרבה יותר כרטיסים. היופי של הכרטיסים מסדרת G הינו מהירות ההעברה (400 מגה לשנייה). זה עוד wow! שבא עם המצלמה.


"אם הייתי צריכה לבחור משהו אחד שאני אוהבת במצלמה, זה התחום הדינאמי. השילוב של התחום הדינאמי ואיכות UHD היה מדהים. כל לילה, כשהורדתי את חומרי הצילום, הייתי נדהמת מחדש מאיכות הווידאו. זהו מקודד מדהים, במיוחד הפרטים בצללים ומיעוט רעשי הרקע.


"אני זוכרת סצנה מרגשת בכפר בדרום אפריקה: ילד שהחזיק בזרועותיו את אחותו הקטנה, תינוקת בת שלושה שבועות. תוך כדי צילום ראיתי שהתינוקת מחליקה מדזרועותיו ועומדת ליפול. האמא שבי לחשה לי שאני חייבת לעזור, אבל הצלמת שבי לחשה לי להמשיך לצלם. אני לא יודעת איך עשיתי את זה, אבל הצלחתי להחזיק את ה-FS7 ביד אחת ואת התינוקת ביד השנייה. 


"בסופו של יום, מה שקובע זו איכות הצילומים. היו מספר מקרים שבהם מד-האור דיווח על low light. המחשבה הראשונה הייתה לעצור ולהגביר את רגישות המצלמה, אבל אז אמרתי לעצמי: 'תשכחי מזה! את מצלמת בכל מקרה בסטנדרט הטבעי של 2000 ISO' – והתוצאה הייתה מעולה. הייתי בתת-חשיפה של 4-5 stops ובשתי לחיצות שיפרתי את המצב באמצעות תוכנת SpeedGrade. אני ממש מתפעלת מהדרך בה המצלמה מתמודדת עם מצבי תאורה קשים".