המקודד XAVC-I, הקיים במצלמת FS7 נחשב למקודד איכותי לעומת המקודד XAVC-L, אך האם זה באמת המצב? אולי קנצ'ינגטון (Ollie Kenchington), הבעלים של חברת ההפקה Korro מאנגליה כתב באתר cinema5d:
בפגישה עם חברים שוחחנו על האופציות של הקלטה על הFS7 של סוני, השיחה התמקדה בשימוש במקודד XAVC-L. הייתה הסכמה כללית שהדרך הנכונה הייתה להשתמש במקודד XAVC-I, עד שציינתי שבאופן כללי, אם מצלמים מצב עם מעט תנועה או ללא תנועה (כגון ראיון) הייתי משתמש בגרסת L ובמצב של צילום עם הרבה תנועה הייתי מצלם בגרסת I.
מה ההבדלים?
כאשר חושבים על דחיסה בדרך כלל חושבים על דחיסה מרחבית, שמשמעותה ביצוע ממוצע של צבע ועוצמת אור בקבוצה של פיקסלים. למרות שלדחיסה מרחבית יש מקום חשוב בדחיסת קובצי וידאו, זוהי לא הדרך היחידה להקטין את גודל הקבצים העצום של הווידאו. דחיסת זמן Temporal – בדרך כלל מתייחסים לדחיסה זו כזהה, אבל קיימים הבדלים משמעותיים ביניהן. המקודד XAVC-L משלב דחיסת זמן בעוד XAVC-I משמש רק לדחיסה מרחבית. דחיסת הזמן מבוססת על מבנה שדות שונה הנקרא קבוצה של שדות GOP – Group Of Pictures) XAVC-L) משתמשים במבנה הארוך.
כיצד עובדת דחיסה זמן?
במצב של הקלטה מרחבית כאשר מגדירים במצלמה צילום בקצב של 24 תמונות בשנייה, נוצרות 24 תמונות (שם השדה נקרא I) שכל תמונה נדחסת בנפרד, כאשר המקודד תומך בדחיסת זמן רק חלקים של התמונה נשמרים. המקודד שומר רק מספר מועט של שדות (דחיסה מרחבית) ולאחר מכן שומר רק את השינויים שדה המתייחס למידע העתידי יקרא P (רת של predictive), שדה שמתייחס לשדה הקודם יקרא B (רת bi-predictive).
השימוש בשיטה זו מאפשר הפחתה משמעותית של נפח הקליפים. נשמע שזה אמור להראות נורא, אבל מקודדים טובים יכולים להפיק תוצאה מרשימה שיהיה קשה להבחין בין סוגי המקודדים.
דוגמאות:
כאשר התנועה של המצלמה או נושא הצילום נעים מהר או שהתמונה אינה יציבה, רואים את החסרונות של דחיסת זמן בצורה של אפקטים לא רצויים על התמונה. במקרים שמצלמים מצבים ללא תנועה ב XAVC-I קצב המידע גבוה יותר והקבצים גדולים יותר, כך שבסופו של דבר אין כל יתרון להקליט בדחיסה מרחבית מצבים אלו אלא בדחיסת זמן.
מה טוב יותר?
כל צילום הוא שונה, ובכל פעם שמצלמים יהיו מצבים שונים שיצטרכו הגדרות שונות של המקודדים. זה פשטני מדי לומר שתמיד מצלמים ב XAVC-L ומקבלים תוצאות טובות יותר מ XAVC-I או הפוך.
לדוגמה, בצילום של ראיון עם קיר ירוק, אסור להשתמש בדחיסת XAVC-L משום שלא יהיו פרטים ברקע, ודחיסת XAVC-L היא 8 ביט 4:2:0 – כך יהיה פחות שחזור של הצבע המקורי (דבר שיגרום לבעיה בזמן שנצטרך לחתוך אותו) שימוש בקידוד XAVC-I שהוא 10 ביט 4:2:2 יפתור את הבעיה, לכן צריך לשאול לפני כל צילום האם אנחנו צריכים את המידע הנוסף.
לסיכום:
כפי שנראה בדוגמות, קיימים מצבים שדחיסת זמן תשפר את חומרי הגלם אבל חשוב לזכור שאין סיכוי שהגדרה אחת תתאים לכל המצבים. בכל צילום יש להחליט מהו המקודד, גמא, קצב הצילום, כושר ההפרדה ודברים נוספים. הכל תלוי בסוג הצילום הנוכחי ולא לפי מה שעבד בשבוע שעבר.
בפעם הבאה שעובדים עם מקודד שהינו רק I (דחיסה מרחבית) כמו XAVC-I צריך לקחת בחשבון – האם יש יתרון בכל המידע הנוסף בגלל שיכול להיות שיהיו לך הרבה ג'יג'ה או אפילו טרה של חומרים אבל יכולת לעבוד בקצבים קטנים יותר.
